48

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

המסיים, כדלעיל, ,וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות". אם נאמר שלפי הרמב"ם הכוס החמישית אינה חובה ככל, צריך היה הרמב"ם לומר בקצרה ,וכוס זה אינו חובה"ל. אך מן ההרחבה בלשון הרמב"ם נראה, שגם הכוס החמישית היא ,חובה", אלא ש,אינו חובה כמו ארבעה כוסות" - ה,חובה" אינה גדולה כל כך כמו ארבע הכוסות"'.

וכך נאמר בר"ן במסכת פסחים'', האומר על דברי רבי טרפון:

דד' כוסות חובה, וחמישי רשות, ואם רצה לשתות אומר עליו הלל הגדול, אי נמי דמצוה מן המובחר?' לשתות כוס

חג הפסת

חמישי ולומר עליו הלל הגדול, והיינו לישנא דאומר עליו הלל הגדול, וכך מטין דברי הרמב"ם ז"ל בפרק אחרון מהלכות חמץ ומצה,

כלומר, הוא מסביר שדעת הרמב"ם היא, שהכוס החמישית היא מצוה מן המובחר'', ומשום כך מוסיף הרמב"ם ,וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות" - שלמרות ש,יש לו למזוג", שזוהי מצוה מן המובחר, למרות זאת ,וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות".

אך פירוש זה אינו ברור כל כך מלשון הרמב"ם, כי לפי זה צריך היה הרמב"ם לציין במפורש, כלשונו במקומות אחרים: ומצוה מן המובחר למזוג כוס חמישי ולומר עליו את הלל הגדול, וכדומה.

ואילו מלשון הרמב"ם נראה, שאמנם, יש כאן חובה, אך אין זו ממש מצוה מן המובחר, ולכן הוא רק מציין ,ויש לו למזוג..."*.

ומצוה לעשות כדבריו (כדברי ר"ט) .. ות"ק נמי לא יפחתו לו מד' כוסות קאמר אבל הוסיף עליהם חמישי הרי זה משובח. וראה בארוכה הגדה שלמה שם.

4 ואולי י"ל דלכן כתב ,וכך מטין דברי הרמב"ם", היינו שרק נוטין לצד זה היינו דלא הוי רשות, אבל אין דעת הרמב"ם דהווי מצוה (מן המובחר).

הערות

  1. 9. או שגם תיבות אלו מיותרות. דמכיון שלשון הרמב"ם ,ויש לו" בכ"מ מורה על היתר לא על חיוב (ראה לדוגמא הל' תפלה פ"ג ה"ד. ה"ז. ועד"ז בכמה מקומות בספרו), אינו צריך להסיום ,וכוס זה אינו חובה". ועוד דאז הו"ל להרמב"ם לומר ,ורשאי למזוג" או ,ויכול" וכיו"ב (ראה עד"ז ברמב"ם הוצאת פרענקל בשינוי נוסחאות גירסא ,,ויכול" ,,רשאי" בסוף דברי הרמב"ם כאן ,ויש לו לגמור את ההלל כו"'").
  2. 0. ומה שהרמב"ם - בפועל לא מזג כוס חמישי (ע"פ עדות בנו הנ"ל) אף שפסק כן בספרו כנ"ל, צע"ג, והחשש שהרואה יטעה שצריך לשתות חמשה כוסות - לא מצינו כיו"ב שזה יפטרו מחיוב שעליו. - ואולי חזר בו מהפס"ד בספרו (ודלא כפי' המעשה רוקח - שבלאה"כ צע"ג איך אפשר ליישבו בלשון הרמב"ם).
  3. 3. ובכל אופן צע"ג שלא העיר הר"א על הסתירה ממש"כ בס' הי"ד. וראה לקמן הערה 48.
  4. 1. הובא (בחלקו) בב"י שם.
  5. 2. ראה גם השגות הראב"ד לרי"ף פסחים שם:
  6. 3. אבל י"ל דמ"ש הר"ן ,וכך מטין דברי הרמב"ם" קאי רק על כללות דבריו, שמפרש בגמ' שר' טרפון אינו חולק עם תנא דידן, ולא כדעת בעל המאור שם.

מצוטט ב־5 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. ר"ד בעת ברית-מילה*, ז' אדר-שני ה'תשי"א לקו"ש חכ"ז ע' 48
  2. תורת מנחם בס"ד. ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשי"ד לקו"ש חכ"ז ע' 48
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו. לקו"ש חכ"ז ע' 48
  4. תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ז ע' 48
  5. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ז ע' 48

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.