40
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי שצריך לסיים את ,יאכל" בזמן הרחוק מן העבירה - עד חצות - כדי שהענין של ,יניח ממנו" לא יימשך ,עד בוקר".
אך לפי זה מתעוררת השאלה, מצד שני: אם התורה מתכוונת לאסור את האכילה אף בזמן שלפני הבוקר, היא צריכה היתה להגדיר את הזמן המוקצב לסיום אכילת בשר הזבח. מדוע נאמר בפסוק רק ,ביום קרבנו יאכל", אשר בפשטות הכוונה בכך היא ליממה שלמה?, ומכך ניתן להבין שמותר לאכול ,עד בוקר"?
ה. עיקר הדין, והרחקה של חכמים
על כך אומר רש"י, שאכן כך הוא - ,לא יניח ממנו עד בוקר, אבל אוכל הוא כל הלילה, אם כן למה אמרו חכמים עד חצות, כדי להרחיק האדם מן העבירה":
צו ב
התורה אומרת כאן ,לא יניח ממנו עד בוקר", ולא ,יאכל עד בוקר", ומכך ניתן להבין שה,יאכל" אינו ,עד בוקר", ומצד שני אין היא מגדירה את הזמן המוקצב לאכילת הזבח, וממילא ניתן להבין מי,לא יניח ממנו עד בוקר" שזמן האכילה הוא ,עד בוקר" - משום שהתורה מתכוונת לציין כאן שני ענינים:
(א) הכוונה העיקרית = ,לא יניח ממנו עד בוקר", ,עיקרו של מקרא", ומכך לומדים ש/,אבל אוכל הוא כל הלילה", כי מעיקר הדין, ולפי הכוונה העיקרית של הפסוק, אין איסור לאכול כל הלילה, לפני הבוקר.
(ב) ,אם כן למה אמרו עד חצות, כדי להרחיק האדם מן העבירה" - בדיוק שבלשון המקרא ,לא תיח ממנו עד בוקר" רומזת התורה, שצריך להיות רווח ומרחק של זמן בין ,יניח ממנו" לבין סיום זמן האכילה* - ,כדי להרחיק האדם מן העבירה".
הערות
- 7. שהרי מש"נ כאן ,ביום" לא בא לשלול ,לילה" (ולהעיר מלקו"ש חי"ב ע' 79)* כ"א דאינו נאכל לשני ימים (כבנדר או נדבה שבפסוק תיכף לאח"ז).
- 2. *) מפרש"י בש"ס - פסחים (ג, א ד"ה זבחים) זבחים (נה, א ד"ה ליום ולילה) משמע קצת דזה שנאכל בלילה נלמד מ',לא יניח ממנו עד בקר". אבל ע"ד הפשט ידעינן זה (גם) ממש"נ ,ביוס קרבנו יאכל" (וראה רש"י ברכות ט, א ד"ה יכול). והדיוק מ,לא יניח גו'" הוא ד,,אוכל הוא כל הלילה".
- 3. ולהעיר משיחת ש"פ צר תשמ"א, שע"פ פשוטו של מקרא, גם הנאכלים לשני ימים - ,וממחרת" (כבפסוק שלאח"ז) - מותרים באכילה בליל יום השלישי. ואכ"מ.
- 8. ע"פ המבואר בפנים מובן ג"כ הטעם לשינוי ל' הכתוב - ,לא ניח ממנו", דלא כבפ' בא (יב, י) ,ולא תותירו ממנו" (ובפרט שגם בפרשתנו בפסוקים שלאח"ז נאמר לשון ,נותר") - כי בזה מדגיש שיש זמן (לפני שנעשה נותר) שאין לאכול אותו, כ"א רק ,ניח ממנו" [בסגנון אחר קצת: ,תותירו"* מדגיש מה שמותירו ללאחר זמנו; ,יניח" מדגיש רק - העדר האכילה].
- 5. *) וכ ,לא ישאירו ממנו" (בהעלותך ט., יב). וראה משפטים (כג, יח) ותשא (לד, כה) ,ולא ילין" (ובפרש"י שם).
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח לקו"ש חכ"ז ע' 40
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.