79

ג) למה דייק רש"י והוסיף ,מלמד (שאין מטהרין כוו)*?

ב. והביאור בזה :

מה שקשה לרש"י בכתוב הוא: לכאו' תיבות .זאת תהי' תורת המצורע" מיותרות הן', דהרי מובן מעצמו שהמדובר יהי' במצורע, מכיון דפרשה זו באה בהמשך לפרשה הקודמת שנאמרו בה דיני טומאת המצורע. וע'ז קאי -- בפרשתנו -- ,ביום טהרתו"?

ולתרץ קושיא זו מעתיק רש"י תִיבות ,זאת תהי' תורת המצורע וגו * ומפרש: מלמד שאין מטהרין אותו בלילה. והיינו, שתיבות אלו באו ללמד דין זה (כדלקמן ס"ד).

ג. ולמה אינו מוכיח מ;ביום טהרתו" שאין טהרתו בלילה:

בפשוטו של מקרא .יום" (כשלא נכתב ביחד -- בניגוד ל,לילה") אין מובנו שולל לילה, כי אם פי' כל המעל*ע, היום והלילה*. כמפורש 5 <ויהי ערב ויהי בקר יום אחד.. הששי"; וכן נאמר יי ,ששת ימים גו" וביום השביעי תשבת", שפירושו: דכל המעל"ע של השבת אסור במלאכה.

ויתירה מזו: מצינו ,יום" בנוגע למאורע שהי' בלילה, כמ"ש יי ,ביום הכותי כל בכור בארמ"צ" -- ומכת

ז' ראה גם אלשיך ואוה"ח כאן.

06 כראשית א, הלא.

1 כמדבר ג, יג. בהעלותך ח, 45

מצורע

(:

בכורות הרי היתה ,בחצי הלילה" :י,

מוכח מזה דתיבת ,יום" [ואפילו במקום שלכאו' מיותרת היא -- כב" נדו"ד, וכבפסוק ,ביוס הכותי גו'", דהול"ל ,בהכותי כל בכור גו' "] אינה שוללת לילה, כי פירושה כל המעל"ע.

ד. אולם (יתור) תיבות ;זאת תהיי תורת המצורע" מלמדנו ד;ביוס טהרתו" הנאמר לאח"ז מובנו ביום דוקא ולא בלילה:

תיבות אלו כולן לשונות של דיוק הן, מדגישות (פרטי) הענין שבו הן מדברות., ושוללות את הפכם:

עזאת" (או ;זה") -- מציין דבר מבורר ומדויק, וכפרש"י עה"פ :י ,זאת אות הברית": הראהו הקשת ; עה"פ יי ,החדש הזה" פרש"י: הראהו לבנה. ועד"ז בכ"מ *י.

,תהי' " -- משמעותה (כבכ"מ *י) ,בהוויתה תהא".

,תורת* פירושה הוראת דינים -- ,תורת" הענין והלכותיו, האופן שבו דוקא צריך לקיימו *,