10

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אמורה דוקא לגבי קרבנות, בשונה מן הדין של ,מבחר נדריכם" הקשור דוקא לקרבנות, כדלעיל - אלא זוהי הלכה לגבי כל דבר הקשור לקדוש-ברוךהוא באופן כללי, כלשון הרמב"ם ,,בכל דבר שהוא לשם האדל הטוב", וכפי שהוא מפרט דוגמאות שונות לכך, ואם כך, מדוע אומר זאת הרמב"ם רק עתה, בהלכות איסורי מזבח, ואינו אומר זאת לפני כן, בהלכות מתנות עניים!?, בהתאם לדוגמא המובאת כאן ,האכיל רעב... כסה ערום..."? - כפי שבשולחן ערוך מובא דין זה של הרמב"ם בהלכות צדקה, או אפילו לפני כן - בהלכות תפלה, בהתאם לדוגמא הראשונה שמביא הרמב"ם בנה בית תפלה... "?

יותר מכך: בהלכות תפלה? מפרט הרמב"ם כמה הלכות אודות אופן בנין בית הכנסת, שצריך להיות ,גבוהה מכל חצרות העיר... ". ואם כך, מתאים היה לציין שם ש,הרוצה לזכות עצמו" יבנה בית תפלה באופן ש;יהיה נאה מבית ישיבתו", ובהמשך לכך יכול היה הרמב"ם לפרט את ההלכות השונות הנכללות בדין הכללי של ,כל חלב לה'".

כן יש להבין את הדוגמאות שמביא הרמב"ם בענין ,כל דבר שהוא לשם

האדל הטוב, שיהיה מן הנאה והטוב" שהן ,בנה בית תפלה... האכיל רעב... כסה ערום... הקדיש דבר...". שהרי, לכאורה:

בגמרא מובא< הדין של ,התנאה לפניו במצוות", שנלמד מן הפסוק< זה א-לי ואנוהו", ומובאות לכך דוגמאות: ,עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה... בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין". ומדוע מציין כאן הרמב"ם7 דוגמאות אחרות51?

הערות

  1. 1. בפ"ז או בפ"י.
  2. 2. כבפ"ז ה"ו דהל' מתנ"ע.
  3. 3. יו"ד סו"ס רמח.
  4. 4. פי"א ה"ב.
  5. 5. ויקרא ג שיחות 3
  6. 5. שבת קלג, ב. וש'נ.
  7. 6. בשלח טו, ב.
  8. 7. ענינים הנ"ל לא הובאו בס' הרמב"ם (ובכלל לא הביא הדרשה ד,זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות"). אבל בעין משפט נסמן לב' מקומות ברמב"ם - הל' ס"ת פ"ז ה"ד ופ"ז מהל' לולב ה"ו - וצ"ע:
  9. 9. בהל' ס"ת שם כתב ,,כותב כתיבה מתוקנת נאה ביותר", ולכאורה אין זה מיוסד בדרשת הגמ' שם, כדמוכח מזה שלא הביא השאר (גם) בנוגע לס"ת (אבל בכס"מ שם מציין להגמ' ומעתיק גם השאר).
  10. 10. ובהל' לולב שם כ' הרמב"ם ,,מצוה מן המובחר לאגוד לולב והדס וערבה ולעשותן שלשתן אגודה אחת". ולכאורה גם זה אינו הענין ד,לולב נאה" שבגמ' שם שפשטות פירושו - שגוף הלולב עצמו יהי' נאה. אלא שגם על איגוד הלולב אי' בגמ' (סוכה יא, ב) דהמצוה היא משום שנאמר זה אחלי ואנוהו (מובא במ"מ והגהמ"י שם). וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך הדור מצוה (ע' רעו).
  11. 8. ולכאורה י"ל (כמ"ש באחרונים. אבל ראה שאגת ארי' ס"נ) דהרמב"ם ס"ל דאין הלכה כהאי תנא בגמ' דפי' ,זה אדלי ואנוהו" - ,,התנאה לפניו

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 125 לקו"ש חכ"ז ע' 10
  2. לקוטי שיחות 189 לקו"ש חכ"ז ע' 10

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.