351

המאחד את כל בני הדור, ובזה גופא -- יום ההילולא, שבו מתאחדים כל עניני עבודתו של נשיא הדור*'.

ג. ויש להוסיף בכל האמור - בעומק יותר. ובהקדמה:

כאשר בנ"י ישבו על אדמתם, ,איש תחת גפנו ותחת תאנתו""" -- היו צריכים להתאסף כולם יחדיו מזמן לזמן, כמ"שיי ,שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר", כלומר, שלש פעמים בשנה היו כל בנ"י עולים לרגל לירושלים עיר הקודש, ושם גופא -- לבית המקדש, ,בית לה'"יי, ש,שם הי' גילוי שכינה . . שעי"ז כל הנשמות מתבטלים כנר בפני האבוקה . . והיו לאחדים ממש"*.

והשפעה זו היו לוקחים עמהם על כל הימים שלאח"ז -- ,מכל רגל ויו"ט הי נמשך הביטול (וכתוצאה מזה -- האחדות) עד הרגל הבא לאחריו"* -- לכל משך התקופה שבה נמצאים ,איש תחת גפנו ותחת תאנתו", כלומר, שענין האחדות (שנעשה ע"י הביטול) יומשך גם כאשר כאו"א נמצא במקומו,

ופ3

ובכח זה שלקחו מבית המקדש, עד לקדש הקדשים -- היו הולכים ,איש תחת גפנו ותחת תאנתו", על מנת להמשיך את אור הקדושה דבית המקדש וקדש הקדשים בכל ארץ ישראל, ומשם -- לכל העולם כולוי:, עד שכל ניצוצות הקדושה (כל עניני טוב רוחניות וקדושה) שבכל העולם כולו, יומשכו ויתקבצו?י להתאחד עם מקור הקדושה - הקב"ה, וביחס לבחינת המקום - קדש הקדשים, בבית המקדש, בירושלים שבארץ הקודש.

ד והנה, מעין ודוגמא לזה -- הוא גם בזמן הגלות:

בזמן הגלות, לאחרי חורבן ביהמ"ק, לא שייך, אמנם, כללות הענין דעליי לרגל, ,אין אנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך", אבל אעפ"כ, ,נתפשטה קדושת הארה זו (דעליי לרגל) אפס קצהו במקדש מעטט, בהכ"נ ובהמ"ד", שבו מודגש ענין האחדות, שהרי ענינו של ,בית-הכנסת" -- כשמו -- מלשון כניםה, ,כניסות וקיבוץ הנשמות ומקורם"", כמודגש בכך שנעשים למציאות אחת של ,ציבור"י:, ומטעמי הדבר -- מכיון ש,אכל בי עשרה שכינתא שריא* . . שע"י קיבוץ עשרה, שורה כנס"י דלעילא, שהוא בחיי ,בניסות וקיבוץ הנשמות ומקורם"?*.

ועאכו"כ כאשר רבים מישראל (כו"כ עשיריות מישראל) מתאספים ומתכנסים יחדיו בבית-הכנסת -- הרי בודאי שזהו