112

מסכים רבי יאשיה לדעת רבי יונתן שאין זה ענין של ,,ציבור". וכן להיפך: ייתכן שרבי יונתן מסכים במקרה זה עם דעתו של רבי יאשיה שאין זה ענין של יחיד.

ענין זה של קרבן פסח, שהוא גם קרבן יחיד וגם קרבן ציבור, ניתן להבין טוב יותר לפי הבנת המהות של המושג ציבור, אשר ניתן להסביר אותה בשתי דרכים?:

(א) מציאותם של היחידים בטלה, ונוצרת מציאות חדשה לחלוטין, מציאות אחת של ציבור, בדומה למציאותו של יחיד. (ב) הציבור איננו מציאות אחת לגמרי, אלא זהו אוסף של יחידים רבים, בדומה למהות של ,ברוב עם הדרת מלך"3, שהכוונה איננה להופכם למציאות אחת, שהרי להיפך, כאן חשובה הריבוי: כל שהעם

,רב" יותר, כך גדולה יותר ,הדרת מלך".

ויש לומר, שזוהי משמעות המושג ,ציבור" לגבי קרבן פסח: אין זה קרבן ציבור אשר בו נהפכים כלל ישראל למציאות אחת, אלא שכל ישראל, הציבור, נשארים במהותם יחידים רבים, ולכל הפחות שלוש כתות.

יא. בקרבן פסח מתבטאות התכונות של עם ישראל כציבור וכיחידים ויש להסביר, בדרך אפשר, את הטעם הפנימי לכך שקרבן פסח מכיל את שתי המהויות - של ,יחיד" ושל ,ציבור":

פסה הוא זמן ה,הולדת" של עם ישראל*י, ולכן מתבטאים בקרבן פסח שתי התכונות המנוגדות שיש בעם ישראל: מצד אחד מאוחדים כל ישראל למציאות אחת של ציבור, קומה אחת שלימה5. ומצד שני - כל יהודי כשלעצמו הוא ,,עולם מלא"5'.

בכך מובן מדוע הענין של ,ציבור" בקרבן פסח התחיל רק ב,פסח מדבר", למרות שהולדת עם ישראל היתה בצאתם ממצרים, כי גם הפיכתו של עם ישראל ל,ציבור" אחד התרחשה רק מאוחר יותר, במתן תורה", כאשר