255
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
28 לקוטי
לדעת שהשבת דוחה את מלאכת המשכן ואת מורא אב+?
מכך מובן, שמעצם ה,הקדמה" אין להסיק שהציווי הראשון דוחה את השני, אלא יש צורך בלימוד מפורש, ואילו כאן אומר רש"י ,הקדים שבת... לומר שאינו דוחה את השבת"?
מפרשי רש"י5 מתרצים קושיה זו באריכות בתירוצים שונים, מתי ובאיזה אופן ניתן ללמוד מסדר ה,קדימה" שהציווי הראשון דוחה את השני.
ויקהל א
אך, כאמור מספר פעמים, רש"י כתב את פירושו על התורה באופן שגם ,בן חמש למקרא" יוכל להבין את כוונת רש"י מלשונו הקצרה, בלי להזדקק להסבר נוסף.
ובמיוחד שבעניננו יש דיון נרחב בין מפרשי רש"י הכולל תירוצים טונים, ולכאורה, אין לומר, שרש"י מתכוון בפשוטו של פירושו> לכל ההסברים השונים הללו, והוא אינו מציין איזה מהם הוא מקבל"י.
ולכן יש לומר, שבלימוד דברי רש"י עצמם צריך הכל להיות מובן, כך שהשאלות שלעיל תוסרנה מאליהן.
ג(. .הקדים להם" - משה לישראל
יש לומר, שההסבר לכך בפשטות הוא:
באומרו ,,הקדים להם אזהרת שבת... לומר שאינו דוחה את השבת" אין רש"י מתכוון, שמכך שהתורה הקדימה אזהרת שבת לפני הציווי על מלאכת המשכן נלמדת הלכה, שמלאכת המשכן אינה דוחה שבת
- שהרי הלכה זו כבר נאמרה לפני כ, בפרשת תשא, ששם נאמר בציווי
הערות
- 4. ובזה נשלל גם התירוץ (באר יצחק כאן. וראה גם גו"א ועוד) שדוקא בפרשתנו אפשר לדייק מהקדימה כי לכאורה הוצרך להקדים מלאכת המשכן (שהרי ההקהלה היתה בשביל ציווי מלאכת המשכן"), ומדהקדים אזהרת שבת (היפך מכפי שהי' צ"ל) למדין כו'; משא"כ בפ' תשא לא היינו למדין משינוי הסדר לבד
- 2. - כי גם בפ' תשא, באם הי' מקדים הציווי על שבת למלאכת המשכן (אבל - לאחרי כל הבא בהפרשה לפנ"ז), היינו למדין מזה דשבת אינה נדחית מפני מלאכת המשכן = שהרי ע"פ סדר הפרשה (בהמשך לכל הבא לפנ"ז) הי' צ"ל ציווי מלאכת המשכן קודם לשבת. ולמה הוצרך להמיעוט ד,,אך", כבפנים.
- 5. ראה בהנסמן בהערה 4.
- 4. *) במלאכת הקדש על פרש"י כאן. דהו"ל להקדים משס, כי מאחר שנאמר ,אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות גו'" עכצ"ל דקאי במלאכת המשכ (שהרי בשבת לא שייכא עשי" כ"א שב ואל תעשה), וא"כ למה הכניס ציווי השבת בינתיים.
- 5. אבל מסתימת ל' רש"י לא משמע שקאי (רק) על מלאכת המשכן, ועכ"פ קאי גם על שבת (וראה טור הארוך כאן). וראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 161 שגם בשבת שייך הלשון ,לעשות אותם". ע"ש.
- 6. כמדובר כמ"פ שמפרשי רש"י מבארים דברי רש"י (גם) ע"ד ההלכה כו'.
- 7. ובפרט שברובם צע"ג (נוסף על הקושיות שעל כמה מהתירוצים שהובאו במפרשי רש"י גופא) - שלא נרמז כלל התירוץ בפרש"י, ואם לזה נתכוין רש"י - הו"ל לפרש, עכ"פ ברמז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.