254

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

2006 לקוטי

ויקהל

א. .ששת ימים..."

בתחלת הפרשה נאמר ,ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם... ששת ימים תעשה מלאכה...". רש"י מצטט את המילים ,ששת ימים", ומפרש: הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן לומר שאינו דוחה את השבת.

בפשטות נראה שכוונת רש"י היא, שמכך שהתורה הקדימה? ,אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן" מוכח שאזהרת שבת חמורה יותר: מהציווי על מלאכת המשכן, ומשום כך אין מלאכת המשכן דוחה שבת.

לפי זה קשה, כשאלת המפרשים': אנו מוצאים מספר פעמים שבהם מופיעים שני ציוויים זה בסמיכות לזה, ורש"י מפרש שה,מאוחר" דוחה את

ה/,מוקדם" - החל מאותו ענין שבו אנו עוסקים - שבת ומלאכת המשכן: בפרשת תשא, על הפסוק* ,ואתה דבר... אך את שבתותי תשמורו...", שבו מקדימה* התורה את ציווי מלאכת המשכן לפני אזהרת שבת, ושם מפרש רש"י: אף"עלדפי שתהיו רדופין... בזריזות המלאכה (של המשכן), שבת אל תידחה מפניה.

וכן לאחר מכן בפרשת קדושים? נאמר ,איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו", ואומר רש" בפירושו: סמך שמירת שבת למורא אב לומר אף"על-פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך חלל את השבת אל תשמע לו.

וכאף מדגיש רש"י, שכין ש,הקדים" זוהי הוכחה ששבת דוחה את מלאכת המשכ%?

הערות

  1. 1. לה, אדב.
  2. 2. ברא"ם מביא ,י"מ הקדים לאו דוקא .. דהא אפילו בלא הקדים נמי מצינן למידק זה מדסמך כו'" (וראה באר מים חיים (לאחי המהר"ל) כאן דפי' ,הקדים" - (רק) במעלה). אבל נוסף על קושיות הרא"ם ע"ז = ה"ז לכאורה היפך פשטות לשון רש"י.
  3. 3. כמ"ש בכלי יקר, דברי דוד (להט"ז) ועוד כמה מפרשים, דבכ"נמ המוקדם חשוב יותר. וראה לקו"ש חי"א ע' 161.
  4. 4. ראה רא"ם, גו"א, דברי דוד ועוד הרבה מפרשים כאן. רא"ם (ועוד) בפרש"י תשא וקדושים שהובאו לקמן בפנים (וכן בפרש"י דלקמן הערה 8).
  5. 5. לא, יג.
  6. 6. שם, א ואילך.
  7. 7. יט, ג.
  8. 8. ולהוסיף, שמסתימת לשון רש"י עה"פ (קדושים יט, ל) ,את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו" - ,ואע"פ שאני מזהירכם על המקדש את שבתותי תשמורו אין בנין ביהמ"ק דוחה שבת" (ולא כתב ,,הקדים" וכיו"ב) - משמע, שגם שם אין הלימוד מחמת הקדמת שבת למורא מקדש, כ"א מעצם הסמיכות. וראה רא"ם שם. ואכ"מ.
  9. 9. ולהעיר שלשון רש"י כאן ,,הקדים כו'" ליתא במכילתא כאן (שלכאורה הוא המקור דפרש"י כמ"ש הרא"ם (תשא שם) ועוד). ומשמע א)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.