205
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וכך גם לגבי משה: השם ,משה" ניתן לו זמן מה לאחר הולדתו. יותר מכך: שם זה" - ,משה" - לא ניתן לו, בפשטות, על ידי הוריו, אלא על ידי בת פרעה - ,כי מן המים משיתיהו'*'.
וזהו הרמז להסתלקותו של משה בפרשת תצוה:
בעת הסתלקותו של משה הוא התעלה לעצמיותו שלמעלה מדרגה של שם, ולכן אין הוא נזכר בפרשת תצוה בשמ" - ,משה". אך הוא ,אף כאן עומד ומשמש"י, ואדרבה - בכל עצמיותו, כפי שהוא במרום*', ומשום כך משה ,נמצא בפרשת תצוה'', ואדרבה - מדברים אליו בלשון נוכח, ,ואתה תצוה", המצביע, כדברי ה,כלי יקר"*:, על ,,מהות עצמותך" של משה.
תצוה - ז' אדר שיחות 1
ד. גימטריא - מספר ה,כוחות"
כיון ששמו של משה אינו מוזכר בכל הפרשה, מובן מכך, שפרשת תצוה כולה קשורה ל,עצמיות" של משה, הנעלית מהשם משה.
ולפי הידוע, ומוסבר מספר פעמים??, שתוכנה של כל פרשה נרמז בשמה, יש לומר, שענין זה בקשר למשה נרמז בשם הפרשה, שהוא לפי מנהג ישראל, וכפי שמודפס בחומשים - ,תצוה".
כדי להסביר זאת יש להקדים ולבאר: אמנם, אחד מארבעת אופני לימוד התורה הוא הלימוד בדרך הרמז, הכולל את ענין הגימטריאות, וכפי שאנו מוצאים בספריהם של גדולי ישראל, כגון בעל הטורים, מגלה עמוקות ועוד ועוד. אך מובן, שאין זו ,שדה פרוצה", שכל אחד יחדש גימטריאות לעצמו, אלא לכל גימטריא יש צורך במקורי?.
הערות
- 4. ראה ויק"ר פ"א, ג: " שמות נקראו לו למשה.
- 5. שמות ב, י.
- 6. ולהעיר מהמבואר בטעם שלא נזכר שם קדוש במג"א*, מפני שקשורה עם עצמותו ית' דלא אתרמיז בשום אות (תו"א מג"א ק, ב. שם בהוספות קכא, רע"ג. וראה לקו"ש [המתורגם] ח'ז (ס"ע 201 ואילך; ס"ע 206). חכ"א [המתורגם] ע' 224 ואילך. וש"נ).
- 7. סוטה יג, סע"ב. ספרי ברכה לד, ה. הקדמת הרמב"ם לפיה"מ קרוב לתחלתה.
- 8. ל' הרמב"ם שם. ובספרי שם: משרת למעלה.
- 9. ראה גם מאור עינים שם.
- 0. ריש פרשתנו. וראה ד"ה זאת תורת הבית תרפ"ט (בסה"מ קונטרסים ח"א) פי"א. וראה
- 8. *) ראה מגילה יג, ב - השייכות דז' אדר לימי הפורים.
- 9. בארוכה לקו"ש [המתורגם] חכ"א (עמ' 194. ע' 8 ואילך).
- 1. ראה הביאור בזה (בנוגע לפרטי הציווים דפ' תצוה) לקו"ש שם ואילך.
- 2. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 58 ואילך. וש"נ.
- 3. בכ"מ נקראת ,ואתה תצוה" (ראה זח"ג רמו, א. סדר תפלות להרמב"ם. ועוד - ראה הנסמן בלקו"ש חט"ז [המתורגם] ע' 365 הערה 9) - אבל ע"פ מנהג ישראל הנפוץ בחומשים ועוד נקראת ,תצוה".
- 4. ס' הגאולה להרמב"ן בתחלתו: אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריאות ולהוציא מהן ענין עלה בדעתו. וראה ס' שומר אמונים (להר"י
מצוטט ב־1 עמודים
- ספר המאמרים ערה לקו"ש חכ"ו ע' 205
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.