195

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

28 לקוטי מכנהו ,,תכשיט", הוא מפרש, שלמרות זאת הוא מוגדר כבגד* - ,תכשיט כנגד הלב".

ה. האפוד - תכשיט שהוא בגד מיוחד

לפי זה מובן מדוע צריך רש"י להוסיף ,שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים". שהרי, לכאורה: מה מוסיפה דוגמא זו להבנת צורת האפוד, והרי רש"י כבר הסביר שהוא ,כמין סינר" וכן את ה,לע"ז" .שקורין פורצינ"ט", וכבר מובן מהו האפוד*.

אלא, בכך מבהיר רש"י את מהותו ויחודו של לבוש זה:

א) ,שחוגרות השרות" - זהו בגד מיוחד של חשיבות, ולא של אנשים רגילים, ולכן הוא ,,לכבוד ולתפארת", בהמשך ל,חושן" - בגד של מלכות%.

תצוה א

ב) ,כשרוכבות על הסוסים" - במצב זה לובשות השרות יותר בגדים, ליתר צניעות, ואילו, ההיפך הוא בתכשיטים, שעונדים אותם בעיקר בזמנים שהם כדי ,,להראות העמים והשרים"**.

כך מובן גם לגבי הכהן הגדול, שאין זה סתם תכשיט נוסף שהוא עונד, אלא זהו תכשיט שהוא כבגד, ומבטא את צניעותו היתירה של הכהן הגדול, כפי שכבר הוסבר לפני כן* על ,ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו", שמפני קדושת אבני המובח אסור היה לעלות אליו במדרגות, למרות שכל הכהנים לבשו מכנסים. כך מובן גם לגבי הכהן הגדול, שמשום קדושתו היתירה הוא נדרש לצניעות יתירהלי.

ג הרמב"ם: בגדי הכהן הגדול הם תכשיטים

לעומת זאת, לדעת הרמב"ם, ארבעה בגדי הזהב של הכהן הגדול אינם

הערות

  1. 4. ראה לקמן הערה 44.
  2. 5. - אבל בדפוס שני דרש"י כאן ,שחוגרות הנשים", וכמו שהוא (בשאר הדפוסים וכת"י) לקמן כח, ו (ועד"ז שם, 1) ,סינר של נשים".
  3. 6. ויש לומר שגם בשאר הבגדים מדגיש רש"י בפירושו כאן (כח, ד) שהם בגדים מיוחדים כו? בסד"ה ואפוד מביא הכתוב ,כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים" - ובמילא מובן בנוגע למעיל (שבפסוק זה); בד"ה תשבץ (בנוגע לכתונת) ,עשוין משבצות לנוי והמשבצות הם כמין גומות העשויות בתכשיטי זהב למושב .. אבנים טובות כו'"; בנוגע למצנפת ,כמין כיפת כובע", ולא סתם כובע שמונח על הראש (ואבנט הוא חגורה על הכתונת - וא"כ הוי פרט מה,כבוד ותפארת" של הכתונת). וראה בארוכה רמב"ן שם, ב. וי"ל שבכתונת וכובע שהם גם בכהן הדיוט,
  4. 4. מדגיש רש"י רק זה שהם נעשו באופן מיוחד. משא"כ בבגדי כה"ג שהם בגדים מיוחדים מדגיש רש" שהם בגדי מלכות ומצד זה הם ,לכבוד ולתפארת".
  5. 7. ע"ד מג"א א, יא.
  6. 8. ס"פ יתרו. וראה פרש"י שם. ובארוכה לקו"ש חכ"א ע' 119 ואילך.
  7. 9. וי"ל שזהו שמוסיף רש"י בסיום פירושו ,ועוד אומר לי לבי שיש ראי" שהוא מין לבוש כו'", והיינו שהוא לא רק כמין סינר שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים, שלפ"ז הרי זה בעיקר חגורה הקרוב לתכשיט, אלא שזהו ,מין לבוש" ממש. וראה חזקוני כאן כח, ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.