135

שנצטוו עליהן, ולא למען היותם ,גר תושב"<,

כפי שמובן גם מדברי ה,כסף משנה"5:: לגבי עבד שלא נימול אומר הרמב"ם5 ,מותר לקיימו ובלבד שיקבל עליו שבע מצוות שנצטוו בני נח .. אבל אם לא קבל עליו שבע מצוות ייהרג מיד", והסיבה לכך היא מפני ש,צוה משה... לכוף את כל באי העולם... וכל מי שלא יקבל יהרג". הראב"ד משיג על כך, ואומר ,אין לנו עתה להרוג איש", ועל כך אומר בעל ,כסף משנה": ,אין כאן השגה על דברי רבינו .. ואם אין ידינו תקיפה בעוונותינו לא מפני זה היה לו להניח מלכתוב הדין".

מכך מובן, שהחובה ,צוה... לכוף... לקבל מצוות... וכל מי שלא יקבל ייהרג" קיימת בתוקפה גם<

5 וכדמוכח גם מזה שבהציווי לכוף אומר הרמב"ם ,לקבל מצות שנצטוו" - ,,לקבל" סתם, ולא לקבל בפני שלשה חברים (וראה לקמן בפנים ובהערה 34).

6 הל' מילה שם.

7) במ"ש בכס"ד שם.

8 וגם הראב"ד לא פליג אלא על הדין ד,יהרג מיד" [דס"ל להראב"ד שבזמן הזה שאין לנו סנהדרין אין יכולים לדון ד"נ גם בב"נ, כמבואר בצפע"נ הל' מילה שם], אבל לא פליג על הדין ,ובלבד שיקבל עליו שבע מצות". ויתירה מזו מוסיף הכס"מ שם, די"ל דהראב"ד פליג רק על הדין ד,מגלגל עמו .. או אם התנה כו'", ד,מכיון שבזמן הזה .. אין אנו יכולים להורגו .. אסור לקיימו .. ימכר מיד". וראה שו"ע אדה"ז מהדו"ב להל' שבת השייך לסי' רנב וסי' דש (תיא, א). וראה הערה הבאה.

יתרו ג

בתקופתנו*?, כאשר אין היובל נוהג9,

*28) ולהעיר משו"ע אדה"ז מהדו"ב שם: ומה שהזכיר הרמב"ם ז"ל (בהל' שבת שם) מצות ב"נ גבי עבד ואמה היינו משום שבלא"ה אסור לקיימן כלל אפילו בח"ל ובזה"ז לשיטתו בפ"א מה' מילה ובפי"ד מה' איסורי ביאה.

ולהעיר מצפע"נ הל' מילה שם בתחלתו: ור"ל דפליגי אם עכשיו בזה"ז כו'. ובהל' איסו"ב שם: אך נראה דעבד תושב כו' מקבלין לעולם כו' אבל מלשון רבינו ספ"כ מהל' שבת לא משמע כן וכן כאן כתב להיפך.

9 ולכאורה י"ל דמ"ש הרמב"ם בהל' מילה ובלבד שיקבל עליו שבע מצות ויהי' כגר תושב" - אין הכוונה שנעשה גר תושב ממש (שהרי אין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג), אלא שהוא ,בגר תושב" בפרט זה שקבל עליו שבע מצות ב"נ (וכן יש לפרש גם ברמב"ם הל' שבת שם)*. וכן משמע מסיום לשונו ,ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג", דלכאורה הול"ל