124
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים". ויותר מכך: אף בפרשתנו עצמה, בתיאור ההכנות למתן תורה, נאמר* ,אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם... ואביא אתכם אלי .. שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי .. ואתם תהיו לי .. וגוי קדוש" -
ואין מובן: מה קשה דוקא בפסוק זה, אשר משום כך צריך רש"י לפרש דוקא כאן, ולא לפני כן, ש,כדאי היא ההוצאה... "?
ב. הד'וקים בדברי רש"י כן יש לציין מספר דיוקים בלשון רש"י:
כפי שמובן בפשטות, הרי דברי רש"י ,שתהיו משועבדים לי" הן ביאור לתחלת הפסוק ,אנכי ה' אלקיך", וכלשון הרא"ם שדלעיל: ,משועבדים לו ויהיה אלקיהם". ולפי פירוש זה, המילים ,,אשר הוצאתיך מארץ מצרים" הן ,,הטעם" ל,אנכי ה' אלקיך"? - כיון ש,הוצאתיך מארץ מצרים", לפיכך נעשו ישראל משועבדים לקדוש-ברוךהוא. בדומה לנאמר בסוף פרשת שלח"', ובמקומות נוספים\', ,אני ה'
יתרו ג
אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים", וכפירוש רש"י 9 - ,על מנת כן פדיתי אתכם...".
אך לפי זה אין מובן:
א) מדוע אין רש"י מצטט ב,דבור המתחיל" גם את המילים ,אנכי ה' אלקיך", אשר אותן הוא מבאר?
ב ברוב המוחלט של המקומות3 שבהם מציין רש"י ענין זה, שיציאת מצרים היתה כדי שישראל יקבלו על עצמם את הקדוש-ברוך-הוא ל,אלקים" - מתבטא רש"י במילים ,על מנת כן פדיתי...", = וביטויים דומים לכך. ומדוע, אפוא, דוקא כאן משתמש רש"י בביטויי' ,,בדאי היא ההוצאה... *ו?
ג) רש"י צריך היה לומר - בהתאם ללשון הפסוק ,אנכי ה' אלקיך" - ,כדאי... שתקבלר אַלקות1 , או
הערות
- 8. יש, דזו. וראה פרש"י שם.
- 9. וראה גם דברי דוד כאן.
- 0. הובא ברא"ם כאן.
- 1. ראה תצוה כט, מה-ו. שמיני יא, מה. קדושים יט, לו. אמור כב, לג. בהר כה, לח. בחוקותי כו, יג. שם, מה. וראה הערה הבאה.
- 2. בפי' הראשון (והעיקרי). - ולהעיר מהשינויים בפרש"י בהמקומות שבהערה הקודמת. פרש"י ואתחנן ה, טו. ואכ"מ.
- 3. ראה במקומות שנסמנו בהערה 11. - וכ"ה הל' בשמו"ר כאן (פכ"ט, ג).
- 4. ולהעיר ממכילתא דרשב"י כאן: אפילו אין לי עליך אלא שהוצאתיך מארץ מצרים כדאי. - וראה לשון רש"י בחוקותי (שבהערה 4). ראה יג, 4
- 5. בדברי דוד כאן: דבלאו הכי יש הרבה עניינים ש,,אני אלקיך" אלא דדבר זה לחוד כדאי. - אבל עדיין אינו מובן במה נשתנה פסוק זה מכל המקומות שבהם כתב רש"י הלשון ,על מנת כן כו'".
- 6. וכהלשון בשמו"ר (הנ"ל) כאן.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל לקו"ש חכ"ו ע' 124
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.