118
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10 לקוטי הרמב"ם%5 לבאר בהרחבה כיצד הקדועד ברוךהוא ,יודע עצמו .. יודע הכל.. מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא... הוא היודע...". ב) בסוף הפרק>* הוא אומר: דברים אלו שאמרנו בענין זה בשני פרקים אלו... כל העיקרים שבשני פרקים אלו הוא הנקרא מעשה מרכבה. כלומר, שני הפרקים מרכיבים ביחד ענין אחד, מעשה מרכבה. ג) בסוף פרק ד' אומר הרמב"ם ,ועניני ארבעה פרקים אלו .. הם שחכמים הראשונים קוראין אותו פרדס" - כל ארבעת הפרקים מרכיבים ביחד ענין אחד - פרדס.
והרמב"ם מקשר ,כללים גדולים" אלו לאהבת ה' ויראתו*, ולא למצות ידיעת ה', שעליה מדובר בפרק הקודם, משום שהרמב"ם מזכיר את הענינים של ידיעת ה' בהתאם למצוות שאליהן = הם שייכים". = ומשום שה,כללים גדולים" קשורים גם למצוות של אהבת ה' ויראתו, לכן מציין אותם הרמב"ם גם כפרט של מצוות אהבת* ה' ויראת ה', ולא רק כהמשך לפרק הקודם.
יתרו א
ולפי זה יש לומר, שלכן מביא הרמב"ם בספרו את ה,כללים גדולים ממעשה רבון העולמים" - כי כדי לקיים את מצות ידיעת ה', שכוונתה לידיעה שכלית אודות האופן של מציאות ה' - ,שמציאותו הוא יותר .. שלם" - הכרחי לדעת לפחות ,כללים גדולים" אלו,
הערות
- 5. פ"ב ה"טדי.
- 6. הי"א.
- 7. הי"ג.
- 8. שם פ"ב ה"אדב.
- 9. להעיר ג"כ מקנאת סופרים הנ"ל הערה 9.
- 0. ויומתק עוד יותר ע"פ לשון הרמב"ם (פ"ב ה"ב) ,הוא אוהב כו' ומתאוה כו' לידע השם הגדול .. כמו שאמרו חכמים (ספרי ואתחנן 1, ו) בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי
- 7. שאמר והי" העולם", שמזה משמע*, שהענין דידיעת ה' הוא לא רק הדבר המביא לידי אהבה, כ"א גם (לאידך) - שהוא המבוקש והמטרה דאהבת ה'. ועייג"כ לשונו בהל' תשובה ספ"י (ושם ה"ג). ולהעיר מסהמ"צ מ"ע א: כשתאהב אותו .. כאשר הגיע לך מהשגת אמתתו (אזי) אתה קורא .. (גם) הסכלים .. לדעת ידיעת האמת אשר ידעתו. וראה גם לקו"ש חל"ה ע' 35 ואילך.
- 8. ויש לומר, כי להרמב"ם ענינה של מצות אהבה היא (לא רק המדה ורגש שבלב, כ"א) זה ש,נפשו קשורה באהבת ה'" (ל' הרמב"ם הלי תשובה פ"י ה"ג), וזה קשור עם דעת האדם. ונמצא, ש(המצוה ד)ידיעת ה' היא לא רק סיבה המביאה לידי אהבת ה', כ"א שהיא גם חלק מתוכן מצות אהבה.
- 9. ועפ"ז יומתק לשון הרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ד הי"ג: ועניני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצות האלו הם שחכמים הראשונים קוראין אותו פרדס (וקאי על עניני ההתבוננות כו') - כי עניני ההתבוננות והידיעות בגדלות ה' כו', ה"ה חלק ממצות אהבה גופא**.
- 10. *) אלא שבסהמ"צ שם משמע קצת דמ"ש בספרי ,מתוך כך כו" קאי על ההתבונות המביאה לידי אהבה.
- 11. **) להעיר מתניא קו"א ד"ה הנה (קסב, א) ,מצות האהבה .. הנמנית ראשונה בתרי"ג מצות כמ"ש הרמב"ם ז"ל שהיא מיסודי התורה כר", וראה הערה בס' ,,שיעורים בספר התניא" (קה"ת, תשמ"ו) שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.