89

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

1-04 לקוטי מקום של סכנה בגשמיות, משום שהוא מקום סכנה ברוחניות, ,לא ישב אדם שם"* - מקום שאיננו בסוג של ישוב של אתם קרויים אדם*י, מקום ש,אדם העליון" אינו שוכן שם, שעליו נאמר9י ,ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה", שם ייתכן שיהודי לא יוכל לעמוד בנסיונות הקיימים שם, והוא יגיע למצב של ,אחר" ר"ל, וכפי שהיו הנסיונות והמריבות של ישראל בהליכתם במדבר,

משום כך צריכים היו לקחת עמם את עצמות יוסף, את העבודה ונתינת הכח של ,יוסף ה' לי בן אחר" - להפוך את היהודי ממצב של ,אחר" לבן לאבינו שבשמים.

ו. עבודת *וסף - גאולת כל יהודי

וזוהי ההוראה הנלמדת לכל הזמנים והמקומות מ,ויקח משה את עצמות יוסף עמו":

הליכתם של ישראל במשך כל זמן הגלות היא, כמובן בפשטות וכמבואר בספרים', הליכה ב,מדבר

בשלח א

העמים":*. בכך לומדים את ההוראה הנצחית שכשנמצאים בגלות צריך9 לקחת את עצמות יוסף, את עבודת יוסף להפוך את ה;אחר" שוב לבן לאבינו שבשמים.

וזהו גם הקשר לסוף הפסוק הקודם ,וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים", שאחד הפירושים של ,חמושים" הוא*, כפי שמובא גם בפירוש רש"י*, ,אחד מחמשה יצאו וארבעה חלקים מתו בשלשת ימי אפלה". על כך ממשיכה התורה ואומרת, שמשום ש.,ויקח משה את עצמות יוסף עמו", משום שלוקחים את ,עצמות יוסף" במשך כל הזמן שלאחר מכן, כולל תקופת הגלות, שמכל יהודי שהוא במצב של ,אחר" עושים בן לאבינו שבשמים, יגאל כל יהודי מהגלות.

וכפי שהוסברו כמה פעמים* דברי חז"ל בתשובה לשאלת הבן הרשע - ,אילו היה שם לא היה נגאל", שדוקא אילו היה במצרים ,לא היה נגאל", אבל בגאולה מהגלות הנוכחית, גם הוא ייגאל, ומקרא מלא דבר והבטיח הכתוב לבלתי ידח ממנו נדח - והובא כפסק דין",

הערות

  1. 7. ירמזי' ב, ו-
  2. 8. יבמות סא, רע"א - ע"ש אדמה לעליון (של"ה כ, ב. רסח, ב. שא, ב).
  3. 9. יחזקאל א, כו.
  4. 0. ראה לקו"ת נשא כ, רע"ג. ראה לב, ב. ובכ"מ.
  5. 1. באריכות ע"ד החסידות ראה דרושי אלה מסעי וביאורם בלקו"ת. נשא שם (כ, א ואילך). ועוד.
  6. 2. יחזקאל כ, לה. וראה גם בחיי, אוה"ח ועוד ר"פ מסעי. ובכ"מ.
  7. 3. ע"י ,משה" שבכאו"א (תניא ר"פ מב).
  8. 4. מכילתא עה"פ. תנחומא כאן א. ועוד.
  9. 5. עה"פ.
  10. 6. ראה לקו"ש חי"א ע' 2 ואילך. וש"נ.
  11. 7. ש"ב יד, יד. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.