454

44 לקוטי התענית, ובפרט בעשרה בטבת, ובמיוחד -- בקביעות שנה זו, לאור ההוראות דשיעור חומש היומי -- לגלות את ענין הטוב וקדושה שבכל דבר שבעולם, שעי"ז משלימים את כוונת הבריאה כולה - לעשות לו ית' דירה בתחתונים.

%

יד, ויש לקשר כל הנ"ל (בדא"פ) גם עִם שיעור היומי ברמבים -- אשר גם ענין זה הוא באופן ד,כל יומא ויומא עביד עבידתי", ועאכו"כ -- ענין בתורה, ובפרט שלימוד שיעורים אלו נתפשט ונתקבל ע"י עשיריות, מאות, אלפים, עד לרבבה מישראל,

וידוע שהלשון ,רבבה" (מלבד הפירוש -- עשרת אלפים) כולל את ענין הריבוי עד אין-סוף, ,עד כי חדל לספור"?', ,שאין מספר למעלה הימנו בלה"ק, כי מה שהוא יותר מרבבה אין לו שם בפ"ע בתורה כו*יי (כידוע בספרי הדקדוק, וכמבואר גם בספרי מוסר, חסידות וקבלה??י).

שיעור היומי ברמב"ם הוא -- ג' פרקים ראשונים דהלכות גזילה ואבידה.

ובענין זה יש להתעכב על נקודה,

שאינה קשורה (בגלוי עכ"פ) עם העניו דאמירת ,דברי-כבושין" -- ענין בנגלה דתורה, שמצינו שינוי בשו"ע אדמו"ר הזקן לגבי הרמב"ם וההולכים בעקבותיו - הב"י בשו"ע, כדלקמן.

ומזה באים גם לביאור בענין ד,דברי-'

כבושין" -- בקשר ובשייכות לכל האמור לעיל, כבדלקמן.

טו. סדר ההלכות ברמב"ם הוא - שתחילה באות הלכות גניבה (שסיימו בשיעור דאתמול) ולאחריהן באות הלכות גזילה (ביחד עם הלכות אבידה, אשר צירוף זה כשלעצמו דורש ביאור והסבר, וכדלקמן). ובהתאם לכך -- כן הוא גם בשו"ע (דהב"י): הלכות גניבה תחילה, ולאחריהן הלכות גזילה.

אמנם בשו"ע של אדמו"ר הזקן - הסדר הוא להיפך: הכותרת היא - ,הלכות גזילה וגניבה", וכן בפרטי ההלכות: ,אסור לגזול או לגנובי, גזילה תחילה ואח'"כ גניבה.

ויש לומר הביאור בזה:

ספרו של הרמב"ם קראו בשם ,משנה תורה" -- כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו ,לפיכך קראתי חיבור זה בשם משנה תורה, לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואח"כ קורא בזה". ולכן, בסידור ההלכות נמשך הרמבים לסדר הכתובים בתורה שבכתב: לכל לראש דיני גניבה -- בפ' משפטים':י, ולאחרי כן דיני גזילה -- בפ' ויקרא!:י (ולאחרי כן דיני אבידה -- בפ' תצא5!).

אבל בשו"ע של אדמו"ר הזקן, שענינו (בחלק ,חושן משפט") ,הלכות הצריכות מלוקטות"*! -- הסדר הוא גזילה ואח"כ גניבה, מכיוז שבפועל ממש קודם התיקוז דגזילה לתיקון דגניבה:

גזילה -- נעשית בגלוי, ואפילו בפני רבים. ומכיון שהדבר ידוע וגלוי לכל -- נקל יותר לתקן זאת מיד, ואין כל צורך להמתין לתוצאות חקירה ודרישה בב"ד וכיו"ב.