443
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה יח
שיחת יוס ה' פ' ויחי עשוה בטבת - יהפך לשמתה - ה'תשמ"ה - לאחוי תפלת מנחה -
א דובר כמ"פ' אודות המנהג דאמירת ,דברי-כבושין" ביום התענית.
והענין בזה:
אודות כללות ענין התענית -- כותב הרמב"ם בריש הלכות תעניות: ,דבר זה מדרכי התשובה הוא".
והכוונה בזה -- הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לזולת (לעורר את הזולת לעבודת התשובה) -- בהתאם לציווי ,ואהבת? לרעך כמוך"
ובפרט ע"פ הוראת חז"ל* -- שהובאה גם בתור פס"ד בשו"ע: -- ,אל תפרוש מן הציבור", כלומר, שעבודתו של יהודי צריכה להיות קשורה עם הציבור כולו, ומטעם זה, רובם ככולם של התפלות נאמרות בלשון רבים, כדי שגם תפלת היחיד תהי' קשורה עם הציבור כולו, ומזה מובן גם בנוגע לעבודת התשובה, שהתשובה של היחיד צריכה להיות תשובה דרבים -- שממנו יראו וכן יעשו רבים,
וענין זה נפעל ע"י מעשה בפועל, וכן ע'י הדיבור בדברים היוצאים מן הלב',
ובמיוחד -- ,דברי-כבושין", שעל ידם מעוררים את השומעים לענין התשובה.
ויש להוסיף, שבלשון ,דברי-כבושין" גופא מרומז ענין התשובה -- כי הלשון ,כבושין" הוא ע"ד לשון הכתוב" ,יכבועש עוונותינו", שענינו -- תיקון העוונות, עד לתיקון בתכלית השלימות!, שזהו תוכן עבודת התעשובה.
ב. ענין התענית הוא' -- כלשון הנביא?י: ,צום ויום רצון לה", כפי שמביא אדמו"ר הזקן באגה"ת'.
ומבאר שם בפרטיות יותר -- ש,סוד התענית הוא סגולה נפלאה להתגלות רצון העליון ב"ה, כמו הקרבן שנאמר בו ריח ניחוח לה'", כלומר, תוכן ענין התענית הוא -- גילוי רצון העליון, שעניז זה נפעל עי"ז שישראל ממלאים ומשלימים את רצונו ית' -- ,נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני"?י (שזהו הפירוש ד,ריח ניחוח לה'").
ונמצא, שביום התענית (.יום רצון לה") מודגש בגילוי כללות ענינו ועבודתו של יהודי, כדלקמו.
ג, ביאור הענין:
סיום ושלימות הכוונה דבריאת העולם
הערות
- 1. ראה לקו"ש ח"כ ע' 352. וש"נ.
- 2. משא"כ ,הוכח תוכיתח" (וכיו"ב) שמקיימה כשמוכיחו להשיב הגזילה, אף שלא הוכיחו לעשות תשובה, שהרי י*א (מנחת חינוך מצוה שסד) שמ"ע דתשובה ה"ז שבאם רוצה צ*ל בדיבור -- אבל אין כן דעת אדה"ז (אגה"ת בתחלתה). וראה בארוכה - לקו"יש נשא תש"נ (חידושים וביאורים בש"ס סי"ח), ועוד ועיקר -- במ"ע שבפנים מודגש ענין דאהבת ישראל, היפך סיבת החורבן (כולל -- יו"ד טבת).
- 3. קדושים יט, ית.
- 4. אבות פ"ב מ"ד. וראה תענית יא, א,
- 5. או"ח הל' תענית סו"ס תקעד.
- 66. ראה ס' הישר לר"ת שי"ג. הובא בשל"ה סט, א.
- 7. מיבה ז, יט.
- 8. ראה פסיקתא דר"כ פיסקא ואזו (לדעת ב"ה) ד,כובש" הוא מלשון ,מכבסים עוונותיהם . . כשלג ילבינו". וראה לקו"ש ח"ו ע' 391 ואילך.
- 9. בהבא לקמן -- ראה גם לקו*ש חכיג ע' 301-2.
- 0. ישעי נח, ה.
- 1. ספ"ב.
- 2. פרש"י ויקרא א, ט. ספרי שלח טו, ז (וראה פרשיי שלח שם, ג), ספרי ופרש"י פינחס כח, ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.