294

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

השבטים הם ,כולם כאחד" באופן שביחד הם מציבים ,קומה אחת שלימה"*, ולכן כל עבודה רוחנית צריכה לכלול גם חלק, ולפחות מעט, מהעבודה האחרת, ולכן ,כל האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו, אלא תורה וגמילות חסדים"*, וכן בעל עסק חייב במצות תלמוד תורה - ,כדת% הניתנה לכל אחד ואחד בהלכות תלמוד תורה".

4 אצל כל יהודי - כל הדרכים בשלמות

אופן נעלה יותר בכך הוא: ג) שאצל כל שבט קיימות בשלמות כל הדרכים בעבודת ה'. כלומר, אמנם, עיקר זמנו בפועל עסוק כל שבט בדרכו המיוחדת בעבודת ה', אך קיימות אצלו בשלמות גם הדרכים האחרות '*.

ולדוגמא בענין שלעיל: לא זו בלבד שבעלי עסק חייבים להוסיף בכמות בקביעות עתים לתורה, עד כדי ,הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה"*, כך שניכר שלימוד התורה הוא העיקר אצלם" - ,תורתך קבע ומלאכתך

עראי"+ - אלא שגם איכות הלימוד, בכל זמן לימודו, ואפילו יהא זה רק פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" - תהיה באותו אופן כמו אצל מי שאין לו שום .אומנות" ודאגות אחרות, מלבד לימוד התורה?*.

ומצד שני, גם יושבי אהל, אשר ,תורתו אומנותו", צריך לעבוד גם עבודה של גמילות חסדים, וקיום המצוות בכלל, כפי שמקיימים מארי עובדין טבין של שבט זבולון - הן בפיזור ממונו לצדקה וגמילות חסדים בהרחבה, והן בקיום המצוות, שלא יהיו טפלים ללימוד התורה - כדי שלימוד התורה יתקיים אצלו, אלא שהם כענין בפני עצמו, הנעשה בשיא השלמות בכל הפרטים.

וכדברי התלמוד הירושלמי* ,ולא מודה רשב"י שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב".

כלומר, אף רשב"י שהיה בבחינת ,תורתו אומנתו"* סובר שצריך להפסיק מלימוד התורה לא רק כדי לקיים מצוה, אלא אף לעשות סוכה ולעשות לולב,

הערות

  1. 4. ראה לקו"ת ר"פ נצבים. לקו"ש [המתורגם] חכ"ג ע' 8 ובהנסמן שם.
  2. 5. יבמות קט, ב. לקו"ת ויקרא ה, א. וראה סה"מ תש"ח ע' 266 בהערה.
  3. 6. תניא פל"ד.
  4. 7. ראה גם לקו"ש חי"ד ע' 317 ואילך.
  5. 8. אבות פ"ד מ"י.
  6. 9. וכמבואר כמ"פ (ראה לקו"ש ח"ו ע' 312. ובכ"מ), כי גם הבעלי עסק צריכים ,לגזול" משעות העסק ולנצלם ללימוד התורה.
  7. 7. ויחי ג שיחות 5
  8. 0. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ז. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח ר"ס קנו. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ב.
  9. 1. ראה מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ד.
  10. 2. ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 330 ואילך.
  11. 3. ברכות פ"א סה"ב. שבת פ"א סה"ב.
  12. 4. שבת יא, א. וראה לקו"ש שם ע' 327 הערה 2

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.