255

4 לקוטי שום פסול (,יצא ממנו") בזרעו - כל זוהי תכונת ומעלת מידת האמת שבלתי אפשרי בה שום שינוי או סטייה.

למרות זאת יש הבדל מהותי בין יעקב לבין יוסף, עד אשר הכוח העיקרי שיש ליהודי כדי להתגבר על הגלות, נשאב דווקא מיוסף, כפי שיוסבר להלן.

ו גם בגלות - מעל הגלות

ההבדל הפשוט בין ,גלות" יעקב לבין ,,גלות" יוסף:

אצל יעקב, בנוסף לכך ש)א) שעבודו ללבן התבטא רק בעבודתו עבור לבן כפועליי, רועה, ולא עבד ו(ב) בכל אופן לבן לא היה איש זר, אלא ,עצמי ובשרי אתה" -

הרי, גם בהיותו בגלות אצל לבן הוא לא היה שקוע לגמרי בענייני העולם. גם שם היה מצב של ויברח יעקב (ב) שדה ארם", הוא היה רועה צאן', שכאמור. לעיל, זוהי עבודה שניתן להישאר בהתבודדות מענייני העולם?י.

וזאת, משום שיעקב הוא תכלית הקדושה והאור, נעלה לחלוטין מחושך הגלות, כלשון החסידות%: דרגת יעקב היא עולם האצילות, ששם ,לא יגורך רע'*, שם אין כלל חושך והסתרת אלוקות.

וזהו ההבדל שבין יעקב והאבות לבין השבטים'':

השבטים היו רועי צאן במטרה לפרוש מן העולם כדי שענייני העולם לא יפריעום, וזה מצביע על כך, שענייני העולם נחשבים לגביהם, אשר על כן הכרח לפרוש מהם.

ואילו האבות היו מרוממים בעצם מענייני העולם. ומשום שדרגתם בעבודת ה' היא דרגה שכולה אור וקדושה, ללא אפשרות כלל של חושך וענייני העולם, ממילא היה כך גם בחייהם הגשמיים, שהם היו רועי צאן - מעל לענייני העולם**.

וכך גם אצל יעקב: אף בהיותו בגלות בבית לבן לא היה אפשרי כלל לגביו ענין של חושך העולם, והוא נותר נבדל ומרומם מן הגלות, ולכן, שמש גם בפשטות כרועה צאן.