ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך ללך לךשיחה ב50

50

וכפשוטו שהוצרך לברוח מעשו, ולהיות בבית לבן הארמי כ' שנה ואח"כ עברה עליו "צרת יוסף וכו'", ובכל מצבים אלו נשאר תמים בעבודתו, "עם לבן הרשע גרתי כו' ולא למדתי ממעשיו הרעים"⁶³, וכמבואר בארוכה במדרשי רז"ל.

וענין זה הוא מצד הענין הג' בתמימות, ש"איש⁶⁴ תם וישר. . הוא סור מרע ועשה טוב בפועל ממש בבחי' התמימות שלא ישונה לעולם, ואינו נוגע לו הזמן והמקום שמפני תוקף הדבר והתמימות שבנפשו שכך צריך לעשות ואינו שייך כלל באופן אחר ע"כ בכל זמן ובכל מקום שהוא ה"ה עושה כן בלי שום שינוי כלל, ולא יחוש משום מנגד ומסית להדיחו ח"ו מצד עוצם התוקף בנפשו כו'⁶⁴, עד שגם אינו נחשב אצלו לנסיון כלל מאחר שאופן אחר ח"ו אינו שייך כלל"⁶⁵.

וזהו ענינו של יעקב "איש תם"⁶⁶, מדת האמת⁶⁷, בריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה⁶⁸, שבכל הפרטים והמצבים הוא בשווה ממש, ואינו מתפעל משום מנגד⁶⁹.

ח. וזהו גם הקשר בין ענין ההליכה בתמימות ("תם") לענין ד"שלם" ו"תמים" — כי ההליכה בתמימות אינה ענין שונה, אלא הוא דרגא עליונה יותר ב"שלימות", שהוא שלם בכל זמן ובכל מקום ובכל המצבים [וכדאיתא בזהר⁷⁰ שיעקב "הוה שלים מכולהו וע"ד כתיב בי' ויעקב איש תם שלים מכלא, אברהם תמים אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל תם שלים מכולא"].

והביאור בזה:

גדר השלימות ד"שלם" נוצר ע"י הפרטים השונים שיש בו, שבצירוף כולם

הערות

63. וישלח לב, ה ובפרש"י שם.
64. ל' אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בהמשך תער"ב ח"א פפ"ב (ס"ע קנו). וראה גם ד"ח ז, ב ואילך. סה"מ תש"ג (ע' 58, 68 ואילך). וראה במעלת תמים על צדיק וכו' בתורת שלום ע' קעח ואילך. ועוד.
64. במאמרים שם נאמר ענין הנ"ל בתמימות לגבי תמימות במעשה, ולפני זה מבואר שישנו ענין התמימות בכל הציור קומה, תמים בשכל, תמימות בלב שהוא בלי התפעלות שתוכו כברו ולבבו שלם בדבר ולא ישונה לעולם [וע"ש בסה"מ תש"ג (ע' 58) כשהתמימות היא בלב נק' תמים סתם, כמ"ש באברהם התהלך לפני והי' תמים ופרש"י הי' שלם בנסיונותי שלא יהרהר אחרי מדותיו, וזהו התמימות בלב שאינו מהרהר כלל והוא תמים בהדבר]. ע"ש. אבל מהמבואר בהמשך הענין (בתער"ב וד"ח) שם ד"נעוץ תחלתן בסופן כי המעשה הוא סוף ושרשו בראש ותחלת הכל שהוא נקודת הרצון שזהו עיקר האמת דמדת התמימות שהוא בסוף המעשה בפו"מ בתמימות העשי'", מובן, שהמעלה ד"תמים במעשיו" היא גם לגבי התמימות בכל הציור קומה, תמימות בשכל ותמימות בלב.
65. ובסה"מ תש"ג ע' 70, ש"התמים עם ה' ותורתו אינו צריך לתת שום מקום למנגד לתומ"צ לא רק שלא לענות לו על דבריו. . אלא גם שלא לשמוע את דבריו כי בזה גופא הרי נותנים לו איזה מקום וכמו שאנו רואים במוחש בטבע החצוף שכאשר אין עונים לו. . ה"ה משתתק וכשעונים לו הנה החשיבות שנותנים מקום לדבריו. . זה עצמו נותן לו כח לחצוף יותר".
66. להעיר דיעקב איש תם שייך למילה, כמ"ש באדר"נ (פ"ב, ה) דלמדין מזה ד"יעקב יצא מהול". וראה לקמן הערה 78 — השייכות ליעקב דוקא.
67. זח"א קלט, סע"א. קסא, א. תניא רפי"ג. ועוד — ראה בהנסמן בלקו"ש חכ"ה ע' 255.
68. תרומה כו, כח. זח"א א, ב. תניא שם. ועוד.
69. וי"ל שלכן דוקא יעקב מטתו שלימה[ednref_8_*] (ויק"ר פל"ו, ה. זח"ב רעו, רע"א. רש"י ויחי מז, לא. ועוד). וראה בארוכה בכהנ"ל ספר הליקוטים דא"ח צ"צ ערך יעקב בתחלתו. לקו"ש שם (וש"נ). ועוד.
70. ח"ג קסה, סע"ב. [edn_8_*] וראה ספרי האזינו (לב, ט) דזה שיעקב מטתו שלימה נלמד מהכתוב ויעקב איש תם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.