166

ויש לומר, שההסבר לכך הוא*: כאשר שני יהודים נפגשים, הרי זו מציאות של רבים - מיעוט רבים שנים? - אשר ,אין דעותיהן שוות", והעבודה הנדרשת מהם באותה שעה היא ליצור אחדות בין ה,רבים". לפיכך אומרים ,שלום עליכם" - צריך להשכין שלום ואחדות (,שלום" הוא שמו של הקדוש-ברוך-הוא", אחדות פשוטה) ב,,עליכם" - רבים.

אך באחדות זו בין הנפגשים יש שני שלבים%:

כאשר ה,פותח" אומר ,שלום עליכם" ידוע רק זאת שהוא מוכן לשלום, ויש צורך שגם השני יענה לשלום. אך אם המשיב יענה באותו ניסוח כפותח - ,שלום עליכם" - ניתן יהיה לחשוב שאין הוא עונה לשלום מצד עצמו, אלא הוא רק מסכים ומאשר

יו"ד בסלו

את דברי הפותח בשלום. לפיכך הוא משנה מדברי הפותח ומשיב ,עליכם שלום" - כדי להדגיש, שלא זו בלבד שהוא ,מסכים" ל,שלום עליכם" של חברו, אלא הוא חפ בשלום גם מצד עצמו.

וזוהי הסיבה להבדל בסדר בין המילים:

הראשון אומר ,שלום עליכם", ,שלום" לפני ,,עליכם", כי הוא הפותח בשלום, השלום בא ממנו, הוא ה,דורש" שישרור שלום ,עליכם" - ,שלום מלמעלה למטה".

כאשר השני משיב בשלום, ובכך הוא קובע שהשלום אינו נובע רק מצד הפותח, אלא גם מצד המשיב - הוא אומר ,עליכם שלום". כי בענייתו לשלום התחדש, שהרבים עצמם יוצרים שלום - ה,עליכם" הופכים ל,שלום" - שלום ממטה למעלה.

ט. .בדה בשלום" באופן של חכמה או בינה

לפי כל האמור לעיל ניתן להבין, בדרך אפשרית, בענייננו, לגבי שני האופנים של ,פדה בשלום" - אצל אדמו"ר הזקן (חכמה), ואצל אדמו"ר האמצעי (בינה):

העובדה שתכונתו של השכל קשורה ל,ריבוי", כפי שהוסבר לעיל בסעיף \', נובעת בעיקר מצד ה,בינה". כלומר, מצד ריבוי הפרטים וההתחלקות של הרעיון השכלי. שהרי, ההתחלקות לפרטים מאפשרת חילוקי דעות