131
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
תולדות ג
א. יצחק - עולה תמימה
על הפסוק' ,גור בארץ הזאת" אומרים חז"ל?, שליצחק היה אסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, כי היה ,עולה תמימה. מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת, אף את אם יצאת חוץ לארץ נפסלת".
וכפי = שמסבירים המפרשים', שארץ ישראל כולה ,חשובה אצלו כמו העזרה", וחוץ לארץ - ,כחוץ מן העזרה". ולכן, בהיותו ,עולה תמימה" - ,שהיא קודש קדשים", אסור לו לצאת מארץ ישראל, כפי ש,אין קודש קדשים יוצא לחוץ מן
העזרה".
יש להבין את ההסבר לכך שליצחק יש קדושה של עולה תמימה, באופן ש,אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת", שההרי, לכאורה, קדושה זו נוצרת דוקא
לאחר שמקריבים את העולה על גבי המזבח, ואילו לגבי עולה תמימה חיה
אין חל פסול אם מוציאים אותה מחוץ לעזרה',
וההסבר לכך מובן מדברי חז"ל* על הפסוק* ,ויעלהו לעולה תחת בנו", שהקרבת האיל היתה במקום יצחק - ,תחת בנו" - והרי זה כאילו יצחק היה הקרבן שהוקרב. כלשון רש"י* ,כאילו בני שחוט .. דמו זרוק .. בני מופשט כאילו הוא נקטר ונעשה דשן". וכיון שנחשב כאילו נעשו כל הפעולות הללו ביצחק, והקריבו אותו על גבי המזבח, לכן הוא התקדש בקדושת עולה תמימה שנפסלת ב',יוצא".
אך לפי זה, שיצחק נחשב כקרבן שכבר הוקרב על גבי המזבח, נדרש הסבר: לגבי זכות העקידה אומרים חז"ל במספר מקומות?, ש,אפרו של
הערות
- 1. שיחות 19
- 1. פרשתנו כו, ג. 2 ב"ר פס"ד, ג. פרש"י פרשתנו שם, ב (וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 214 ואילך = ביאור החילוקים בין הב"ר ופרש"י). 3 רא"ם לפרש"י שם (הובא גם ביפ"ת לב"ר שם).
- 4. ראה לקו"ש שם (ע' 215 הערה 7) שנגם) מטעם זה שינה רש"י מלשון הב"ר. ע"ש.
- 65. ב"ר פנ"ו, ט. פרש"י עה"פ (וירא כב, יג). תנחומא שלח יד. במדב"ר פי"ז, ב.
- 6. וירא שם.
- 6. שם. נת' בלקו"ש ח"ל עמ' 76 ואילך.
- 7. ירושלמי תענית פ"ב ה"א. וכן בתו"כ (ופרש"י) בחוקותי כו, מב. תנחומא ס"פ וירא. ב"ר פצ"ד, ה. וראה הנסמן בהערה הבאה.
- 8. - לשון זה איתא גם בתנחומא ובמדב"ר שבהערה 5, אבל שם קאי על עבודת ההקטרה בהאיל. (ע"ג המזבח), שיהי' כאלו הקטרה זו נעשית ביצחק, ומובן מדוע מדגיש ,,ע"ג המזבח". משא"כ במקומות הנ"ל שקאי בנוגע לזכות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.