86

שיחה ג

וירא ג

א. חביבות יצחק לגבי ישמעאל בכך ש;נימול לשמונה *מים"

במדרש' מסופר, כי ,יצחק וישמעאל היו מדיינים זה עם זה, זה אומר אני חביב ממך שנמלתי לשלש עשרה שנה וזה אמר חביב אני ממך שנמלתי לח' ימים".

צריך להבין: העובדה ש,נמלתי לשלש עשרה שנה" מובן בפשטות מדוע בכוחה לגרום שיהיה יותר ,חביב" (כטענת ישמעאל המובאת בהמשך המדרש:) - ,שהיה ספק בידי למחות ולא מחיתי"; אך איזו יתרון ומעלה יש

בכך ש,נמלתי לח' ימים" שמשום כך טען יצחק ,חביב אני ממך":?

המפרשים" מסבירים, כי המעלה היא בכך ש,מצוה בשעתה עדיף" - והרי מצוות מילה זמנה ,לח' ימים"*.

אך עדיין אין זה ,חלק", כי

[נוסף לכך שהקדושדברוך-הוא ציוה את ישמעאל למול רק בהיותו בן י"ג, ולפיכך אין מקום לומר שחסרה לו המעלה של ,מצוה בשעתה", שכן לגביו היתה אז (בן י"ג שנה) ,שעתה" של המצוהף.

(וכפי שדובר פעם? מהו הטעם לכך שאברהם אבינו היה יכול למול את

3 ולהעיר, שבמקומות שבהערה הקודמת (תיב"ע ופרש"י (פרשתנו), סנהדרין, תנחומא, תנחומא באבער ונ"א שבב"ר) - הובאה רק טענת ישמעאל שהוא גדול מיצחק, ולא מה שאמר יצחק ,אני חביב ממך".

6 לך יז, יב.

6 אבל בזה י"ל שכוונת המדרש היא, שזה שדוקא ביצחק נתקיימה המצוה בשעתה כפי שנצטווה אברהם (לך שם) לדורות - מורה על חביבותו בעיני ה' (ויומתק עפ"ז לשון המדרש ,חביב ממך" ולא ,גדול ממך" ע"ד הלשון בהמקומות שבהערה 2). וישמעאל טען דמה שניתנה לו לי"ג שנה כשהוא בר חיובא (כנ"ל הערה 2) מורה על חביבותו.

7 לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 134 הערה 16.