1

ובהמשך לכך אומר רש"י ,לפי פשוטו - שיהיה ההבדל כמשמעו" - כך פרשהו, ראהו כי טוב ואין נאה לו

ולחושך שיהיו משתמשין בערבוביה". הכוונה איננה לערבוביה במקום, שהאור והחושך מעורבים במקום אחד, אלא

לערבוביה בזמן - לא היה תחום קבוע לזמן שבו יהיה אור ולזמן שבו יהיה חושך, אלא לפעמים היה אור ולפעמים חושך. ההבדלה התבטאה בכך ש,קבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה".

ב. מדוע הדרש לפני הפשט

אך לפי זה אין מובן:

אמנם, רש"י עדיין לא ציץ במפורש את העקרון ש,אני לא באתי אלא לפשוטו" - כלל זה הוא קובע מספר פסוקים לאחר מכן? - אך בכל זאת מובן, לפי הסדר ההגיוני של הפשט, האגדה, הדרש, שבראש ובראשונה ישנו הפירוש הגלוי והפשוט, ורק לאחר מכן (במיוחד אם הפשט אינו מובן), יש מקום ל,ותלך לדרוש":י, לחיפוש אחר טעמים ופירושים נסתרים - דרש, אגדה, טעם עמוק יותר וכדומה. דבר זה

בראשית א

מובן גם מדברי רש"י עצמו ,אף בזהיי אנו צריכים לדברי אגדה", שבראש ובראשונה יש ללמוד את פשוטו של מקרא, אך כאן יש הכרח בדברי אגדה, וכפי שממשיך רש"י ואומר בפסוק שהוזכר לעיל5 ,,ולאגדה המיישבת דברי המקרא" - בפסוק זה חסר ה,יישוב".

וכיון שכאמור, יש לרש"י פירוש ,לפי פשוטו", שלפיו ביאור המילה ,ויבדל" הוא ,כמשמעו" - מדוע צריך רש"י להביא תחלה את הפירוש של ,דברי אגדה", שלפיו הסבר המילה ,ויבדל" איננו ,לפי משמעו" - הבדלה בין שני דברים% - אלא ,הבדילו לצדיקים"?

אף אם נאמר שהפירוש ,לפי פשוטו" אינו חלק כל כך, כי לפיו ההבדלה איננה בין האור לבין החושך בעצמם"י, אלא הבדלה בזמן - ולכן ,אנו צריכים (גם) לדברי אגדה" -