236
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אמנם, זהו ההבדל, באופן כללי, בין התשובה שנעשית בעשרת ימי תשובה לבין התשובה שבכל ימות השנה (שבימות השנה כולה נעשית עבודה של תשובה תתאה, ובעשרת ימי תשובה עיקר התשובה היא תשובה עילאה)'?, הרי ידוע - כפי שדובר על כך מספר פעמים" - שהעיקר והשלימות של עבודת התשובה עילאה בעשרת ימי תשובה היא בשבת תשובה.
ההבדל הכללי בין תשובה תתאה לבין תשובה עילאה בנפש האדם הוא שתשובה תתאה נגרמת על ידי לב נשבר ונדכה, וכרוכה במרירות'', ואילו תשובה עילאה היא ,,בשמחה רבה""*.
וזה נרמז בשירת האזינו:
היא כוללת ענינות .. שהן תוכחה כדי שיחזרו העם בתשובה", אך מצד שני היא נקראת .שירה", והלויים אומרים אותה כשיר עם הקרבת הקרבן, בליווי כלי נגינה - שזוהי שמחה (ולפיכך אין אומרים שירה אלא על היין שנאמר המשמח אלקים ואנשים"?). עד כדי כך שלפי אחת הדיעות* לומדים את ,עיקר השירה מן התורה" מן
האזינו - שבת (ת)שובה
הפסוק" ,תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב - איזו היא עבודה שבלב שבשמחה ובטוב לבב, הוי אומר זה שירה".
ט. שירת האז'נו - ,לב התורה"
ההסבר שלעיל, ששירת האזינו היא כתשובה עילאה, מתאים לתוכנה של פרשת האזינו כפשוטה:
הציווי לכתוב ,את השירה הזאת" כפשוטו היה ,למען תהיה לי השירה הזאת לעד" - עדות לתורה ומצוות. כלומר, השירה מעוררת את ישראל לקיום כל התורה והמצוות*.
הדבר מודגש בכך, שלמרות שמן הפסוק ,ועתה כתבו לכם את השירה... " לומדים חז"לי' שמצות עשה מוטלת על כל ישראל לכתוב את כל ספר התורה - בכל זאת, מתבטאת התורה בביטוי ,השירה הזאת", אשר מוסב, בפשוטו של מקרא*, לגבי
הערות
- 1. ראה לקו"ת שם. ושם סז, ד.
- 2. ראה גם לקו"ש חי"ד ע' 143 ואילך.
- 3. אגה"ת פ"ז. וראה שם פ"י.
- 4. אגה"ת ספי"א (קיא, רע"א).
- 5. ברכות לה, א. ערכין יא, א.
- 6. ערכין שם.
- 7. תבוא כח, מז.
- 8. כפשוטו של מקרא, ובארוכה באברבנאל וילך שם וכמה מפרשי התורה.
- 9. סנהדרין כא, ב. רמב"ם רפ"ז מהל' ס"ת.
- 0. כפרש"י עה"פ ושאר מפרשי התורה, וגם הרמב"ם שם אינו מוציא פי' הכתוב מפשוטו, אלא ממשיך ,,בלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות". וראה רלב"ג וילך שם. שו"ת חת"ס יו"ד סרנ"ד. ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג פרשיות פרשה ס (ריג, ג ואילך).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.