229

יאמרוה תמיד בשיר ובזמרה, וכן נכתבה כשירה, כי השירים יכתבו בהם הפסק במקומות הנעימה"י.

אך מובן, שקשה לומר שעקב טעמים אלו בלבד נקבעה האזינו להיאמר בשירת הלוים במוספי שבת, כפי שניתן לראות מהפסוקים האחרים שנקבעו להיאמר כשירה על הקרבנות?, אשר למרות שרובם לא נכתבו בצורת שירה', הם נקבעו להיאמר כשירה מפני שתכנם הוא שיר לקדוש-ברוך-הוא - החל מהשיר שהיו הלויים אומרים ביום הראשון ,לה' הארץ ומלואה"' - ,על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו"י!, ועד לשיר של יום השבת ,מזמור שיר ליום השבת"' - ,ליום שכולו שבת", או ,על שם ששבת":י, כן השיר ,במנחתא דשבתאי... אז ישיר ומי כמוכה"...

וכן לגבי הביטוי בתורה ,השירה הזאת" מבאר ה,תרגום"!, שמשמעותו

האזינו - שבת (ת)שובה שיחות 53

,תושבחתא", עד אשר היא נמנית5 כאחת מעשר השירות ש,אתאמרו בעלמא הדין", וכל שאר השירות הן על טובות וחסדים גלויים של הקדושברוך-הוא. החל מ,מזמור שיר ליום השבת" שאמר אדם הראשון כאשר ,אתא יומא דשבתא ואגין עלוי", ועד לשירה העשירית שתיאמר בקרוב ממש בעת היציאה מן הגלות.

ג. = כיצד מכונים החלקים האמצע'ים של ,האזינו" בכינוי ,שירה"ז

ניתן להבין שהפרשה, באופן כללי, מכונה ,שירה", כי ,השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה"', כמוסבר בסוף השירה, וכן בתחילתה.

אך כיון שלא נקבע לומר את שירת האזינו כולה בהקרבת קרבן מוסף של כל שבת, אלא כל חלק מן הפרשה בשבת אחרת, .ששה פרקים... פרק בכל שבת", אין מובן:

לגבי הפרקים הראשונים של השירה, שמדובר בהם על הטובות והחסדים של הקדוש-ברוך-הוא לישראל, וכן לגבי הפרקים האחרונים שבהם מבטיח הקדוש-ברוך-הוא שהוא לא יכלה אותם, ושבסופו של דבר יזכו לגאולה