ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לד וילך שיחה ב194

194

שיחה ב

א. פ' וילך קוראים בכו"כ שנים¹ בשבת (ת)שובה². וע"פ הידוע³ שתוכן הפרשיות שקוראים בתורה שייך להזמן שקוראים אותן, צ"ל, שיש לימוד בענין התשובה בפרשה זו.

וי"ל בפשטות, שזהו שמצינו בפ' וילך⁴ כמה עניני מוסר על עזיבת התומ"צ כו', שתכלית המוסר היא (לא (רק) הודעת העונש על עזיבת תומ"צ, אלא) לעורר את הלבבות לתשובה, באופן שמלכתחילה לא יבואו העונשים, כי גם אם נכשלו ישובו מדרכם הרעה.

והנה נתבאר כמה פעמים⁵, שעיקר החידוש בעבודת התשובה דשבת (ת)שובה — אינו תשובה על חטאים⁶, אלא תשובה שענינה ותוכנה (לשוב ו)להתקרב עוד יותר אל השם, בלשון הכתוב⁷ "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", ונקראת (בזהר⁸) "תשובה עילאה", ותשובה זו אינה מתוך מרירות אלא "בשמחה רבה"⁹.

ועפ"ז צריך לומר, שדברי המוסר שבפ' וילך, אף שלפי פשוטם שייכים הם לתשובה על חטאים, מ"מ לא זו בלבד שאינם בסתירה לרגש השמחה, אלא אדרבה, הם מעוררים "שמחה רבה".

ויש למצוא רמז לזה בכך, שעניני המוסר שבפ' וילך קשורים עם כתיבת שירת האזינו¹⁰, דאע"פ שתוכן השירה הוא — דברי מוסר, "כדי שיחזרו העם בתשובה"¹¹, הרי היא נקראת בשם "שירה", המורה על שמחה (ועד שפרשה זו היא משירת הלויים על הקרבן¹², שאין אומרים שירה אלא על היין¹³) — מפני שהמוסר דפ' האזינו מביא את האדם לידי שמחה, כמשנ"ת במק"א¹⁴ בארוכה.

ועפ"ז יש לבאר (ע"ד הרמז) דיוק ל' רש"י בפרשתנו, בדברי המוסר — "וחרה אפי גו' ועזבתים והסתרתי פני מהם גו'"¹⁵ — שמפרש "והסתרתי פני", "כמו שאיני רואה בצרתם":

בזה מרמז רש"י, שגם כאשר הנהגתם של ישראל גורמת ל"וחרה אפי גו'

הערות

1. כשחל ר"ה ביום ב' או ג' בשבוע (ראה בעה"ט ריש פרשתנו).
2. ראה לקו"ש חי"ד (ע' 144 הערה 9) מקורות לב' השמות "שבת תשובה", "שבת שובה". וראה שיחות ש"ש תשד"מ, תשמ"ו.
3. ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב.
4. לא, טז ואילך. — וגם תחילת הפרשה, "וילך משה", שייכת לעשי"ת, ע"פ המבואר בכלי יקר ריש פרשתנו, שהליכת משה היתה לזרזם על התשובה. ע"ש.
5. ראה לקו"ש שם ע' 145 ואילך. חכ"ד ע' 23. ועוד.
6. ובפרט, ששבת בכלל ענינה תשובה עילאה (תניא אגה"ת ספ"י. וראה בארוכה לקו"ש שם).
7. קהלת יב, ז. וראה בארוכה לקו"ת ר"פ האזינו. ובכ"מ.
8. רע"מ נשא קכג, א. ועוד.
9. אגה"ת ספי"א (קא, רע"א).
10. לא, יט (ובפרש"י שם) ואילך.
11. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ה. וראה לבוש או"ח (סתכ"ח ס"ה) שזהו "מפני שברוב הפעמים קורין פ' זו (האזינו) בשבת שבין ר"ה ליו"כ".
12. ר"ה לא, א. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ו ה"ט. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ד ע' 229 ואילך.
13. ברכות לה, א. וש"נ.
14. לקו"ש שם ע' 236 ואילך.
15. לא, יז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.