199

206 לקוטי מובן, שבכל מקום פירושה בדומה לפסוק ,ויהי מקץ"?, ואף כאן הפירוש - לאחר'? השבע שנים?.

אך רש"י בביאורו בא לבאר שאלה כללית לגבי זמנה של מצות הקהל

[וכמדובר כמה פעמים, שבכמה מקומות מתרץ רש"י ענין כללי בפרשה מיד בתחילת הענין. למרות שהשאלה מתעוררת רק לפי הנאמר בפסוקים הבאים - מכיוון שהקושי קיים בפסוקים אלו של פרשה זו, וזהו ענין כללי הנוגע לכל הפסוקים, ולפיכך הוא מסביר אותו תיכף בתחילת הענין].

ובהקדים: גם בפשוטו של מקרא - רואים כי במצוות התורה ישנן מצוות שיש להן טעם וישנם חוקים שאין להם טעם; בין המצוות שיש להן טעם (בין שהתורה מפרשת טעמן, או שהטעם מובן מעצמו), ישנן מצוות שגם לפרטיהן יש טעם, ומצוות שלפרטיהן (בדרך הפשט) אין טעם'.

וילך א

והנה במצות הקהל מפרש הפסוק את טעם ומטרת המצוה - ,למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם גו'< [וכמו כן מובנים טעמי הפרטים שהתורה אומרת: בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר? - שאז בנקל יותר להקהיל את כל בנ"י, וכן ה,מקום אשר יבחר", הריהו מתאים יותר לפעול ,למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו גו'"].

אולם לפי זה נדרש ביאור במה שהתורה אומרת שהזמן (המתאים) הוא ,מקץ שבע שנים": לכאורה כדי לעורר ולפעול ענין, ובפרט ביראת ה', שזו המטרה במצות הקהל, צריך הדבר להתבצע לא בסיום תקופה, אלא בתחילת התקופה.

ולכן מפרש רש"י כי אמת כך הדבר - הכוונה אכן היא ,בשנה ראשונה של שמיטה".

אך לפי זה אין מובן: מדוע נאמר בפסוק ,מקץ שבע שנים", דבר המדגיש שזמן זה בא כסוף (והמשך) של השבע שנים - מוסיף ומבאר רש"י ,שהיא שנה שמינית": כאן נוגע גם עניין זה שהיא השנה השמינית, השנה שבאה לאחרי השנה השביעית שהיא שנת השמיטה.