181

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

כי כדי שיתבצעו רצונו וחכמתו של הקדוש-ברוך-הוא - תורתו ומצוותיו - יש צורך ביהודי בעולם הזה הגשמי שיממש זאת. יוצא אפוא, שמלכתחילה הוא לא נברא כבריאה ומציאות בפני עצמה, אלא הוא פרט באופן הקיום של רצון ה', שבאמצעותו מתבצע רצונו יתברך5.

ודוגמא לכך בהלכה בפועל: ,המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי, פטור אף על הכלי, שהכלי טפילה לו'*. כלומר, למרות שלכלי יש שיעור, ואילו היו מוציאים אותו מרשות לרשות כשלעצמו היו חייבים על הוצאה זו, למרות זאת, כיון שהוא משמש עתה ככלי למזון שבתוכו, אין הוא, לפי התורה, מציאות בפני עצמו, אלא ,טפילה. לו" - וכיון שהמזון פחות מהשיעור המחייב על הוצאת מזון - לכן אין הוצאה זו, כולל הוצאת הכלי, נחשבת כהוצאה. כאשר מטרת הוצאת הכלי היא למען המזון, הרי והי המציאות האמיתית של הכלי, הוא הופך לחלק מן המזון.

ד. החידוש בילוד - כל איבר בפני עצמו

בכך ניכר הקשר בין יום הולדתו של

ח"י אלול שיחות 25

הבעש"ט לבין יום הולדתו של אדמו"ר הזקן:

החידוש בהפיכת הילוד למציאות של ,ונפש" אינו רק משום החיות באופן כללי, אלא בעיקר בקשר לפרטיו:

העובדה שהעובר איננו ,נפש" כי אם רק פרט טפל (ורק) של אמו, ניכרת בעיקר בכך שחושיו ואיבריו אינם פועלים במלוא החיות, כנאמר בגמרא'' ,ולמה'י הולד דומה במעי אמו? לפינקס מקופל ראשו בין ברכיו... ואוכל ממה שאמו. אוכלת...". כלומר, למרות שהעובר מושלם מבחינה גופנית בכל איבריו, ראש, עינים, אזנים וכו', הרי ,ראשו מקופל ומונח בין ברכיו, שאינו משמש כלום שאינו מחשב ומהרהר", וכן ,עינים לו ולא יראה ואזנים ולא ישמע... "י.

בכך מתבטא איפוא החידוש של הפיכת הילוד לנפש בפני עצמה, - לא רק בחיות הכללית של הגוף, אלא בכך שאז מתחילה פעילותם של חושיו ואיבריו, כל אחד בפני עצמו.

ולפיכך אומרים בנמשל, שח"י אלול הוא ,יום הולדת" של ,שני המאורות הגדולים" בבת אחת, כי, כידוע,

הערות

  1. 5. וראה בכהנ"ל גם לקו"ש חלק יו"ד ע' 102 ואילך.
  2. 6. משנה שבת צג, סע"ב. רמב"ם הל' שבת ספי"ח.
  3. 7. הלשון כאן הוא בתו"א שם. ובגמרא הוא בשינוי לשון וסדר. ואכ"מ.
  4. 8. תו"א שם. וראה בשאר מקומות שבהערה 4. ובתו"ח שם (ע"ב): ואבריו כדומם ממש בלתי פועלים שום פעולה כלל. ובתו"א שם: אין משמשין כלום והרי הם כמתים (כנ"ל).
  5. 9. ראה גם לקו"ש חי"ט שם. ובכ"מ.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. כתר שם טוב קנא לקוטי שיחות חכ"ד ע' 181

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.