170

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

08 לקוטי בהירות מסויימת. כיצד מתאים למנות את הגלות בין הדברים אשר הקדושברוך-הוא ,מתחרט שבראם"? והרי הגלות אינה בריאה שיצר הקדושברוך-הוא מלכתחילה כמציאות בפני עצמה, כיצר הרע ויתר הפרטים, אלא כל מציאותה תלויה בהתנהגותם של בני ישראל - כאשר היצר הרע מפתם לעבור עבירות ואין הם חוזרים בתשובה.

ומשום כך צריך היה לומר, לכאורה, שמשמעותה של החרטה על בריאת הגלות איננה חרטה על בריאת עונש בכלל על חטאים, אלא על בריאת הגלות, דבר חדש, כעונש, שהרי ,הרבה דרכים למקום" כיצד להעניש על חטאים ועוונות, כפי שמוצאים בתוכחה עצמה עונשים ויסורים רבים ר"ל, הבאים עקב אי קיום תורה ומצוות '".

ה. גלות כבריאה בפני עצמה

לפי זה יש להסביר שזוהי המשמעות של פירוט הגלות בפני עצמה, בבבלי, בין ,ארבעה מתחרט עליהן הקדושברוך-הוא שבראם", כי למרות שהגלות היא תוצאה של היצר הרע, ובאה כעונש על חטאים שהיצר הרע גורם

לעשייתם, בכל זאת, הגלות אינה תוצאה הכרחית של פיתויי היצר הרע, אלא היא בריאה וחידוש בפני עצמו?:, אשר הקדוש-ברוך-הוא ברא כעונש נוסף, ועל כך יש חרטה נפרדת.

לפי זה ניתן להבין מדוע, לפי גירסת הגמרא, מציין התלמוד הבבלי את הגלות לפני היצר הרע", למרות שבפועל באה הגלות לאחר פעולתו של היצר הרע, כדי להדגיש שהקדושברוך-הוא אינו מתחרט רק על הגלות בפועל - כעונש על חטאים שנעשו עקב פיתויי היצר הרע, אלא בעיקר על עצם בריאת הגלות כעונש, כדלעיל.

1 מדוע מוזכרת הגלות ראשונה!:

אך לפי זה יוצא, שההבדל בין הבבלי לירושלמי אינו רק בדרגת הפירוט (מפורט יותר, או כללי יותר), אלא יש כאן מחלוקת: לדעת הירושלמי החרטה היא רק על הגלות בפועל, כי היא נכללת בחרטה ((,תהא") על היצר הרע, אך לא על עצם בריאת הגלות - כיון

הערות

  1. 1. להעיר ממרז"ל (שמו"ר פנ"א, ז. ועד"ז בב"ר פמ"ד, כא. וש'נ) ,במה אתה מבקש שישתעבדו בניך בגיהנם או בגליות".
  2. 2. תבוא ג
  3. 3. שיחות
  4. 2. להעיר ממה שנתבאר (לקו"ש חי"ח ע' 435 ואילך) במאמר הגמרא (כתובות קי, סע"ב), ובדעת הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ה הי"ב) ,,בשם שאסור לצאת מהארץ לחו"ל כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות כו'", שהקב"ה בחר בבבל כהמקום לזמן הגלות ע"ד בחירת א"י לזמן הגאולה, עיי"ש בארוכה.
  5. 3. וי"ל ע"ד שתשובה קדמה לעולם (פסחים נד, א. תנא דבי אליהו רבה פל"א. ב"ר פ"א, ד. ועוד).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.