167
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
תבוא ג
1.0168 לקוטי א. גלות - בפרשת התוכחות
מפרשי התורה' מסבירים, שהענינים של היפך הברכה הכלולים ב,תוכחה" שבפרשתנו, אינם רק תוכחות ואזהרות, שנתקיימו ,אם לא תשמעו בקול ה' אלקיכם...":, אלא אלה הם דברי נבואה שנתקיימו, = כדברי האברבנאל': .,ראוי שנדע שהקללות שנזכרו בפרשה הזאת לא באו על דרך איום וגזום להפחיד לבב האנשים, אבל באו ברוח אלקין קדישין להגיד מה שיהיה באחריתה כי הנה כולם נתקיימו...".
באופן כללי מדובר בפרשת התוכחה על עונש הגלות - ,והפיצך ה' בכל העמים..."י, = והמפרשים מסבירים בפירוט כיצד קויימו כל הפרטים של היפך הברכה לאחר חורבן בית שני - בגלות הרביעית* - או לאחר חורבן בית
1) ראה רמב"ן פרשתנו כח, מב. אברבנאל כח, טו ואילך. עקידה פרשתנו שער צח. ועוד.
2) פרשתנו כח, טו.
3 שם בתחלתו.
4 כח, סד ואילך. וכן שם לו ואילך.
5 לדעת הרמב"ן (פרשתנו שם. בחוקותי כו, טז) שהתוכחה שבפ' בחוקותי מתייחסת לימי חורבן בית ראשון, והתוכחה שבפרשתנו לימי חורבן בית שני, ,על זמן גלותנו היום ביד החי' הרביעית" (רמב"ן פרשתנו שם), ,לגלותנו היום שאנו מפוזרים מסוף העולם ועד סופו" (ל' הרמב"ן
ראשון - בגלות בבל וכן'*.
מובן, שמטרת יסורי הגלות המוזכרים בתוכחה אינה? ח" לשם נקמה ביהודים, או כדי להענישם סתם, אלא לטובתם', כדברי רש" ,והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבים אתכם לפנין""'.
יש להבין: בגמרא'' נאמר ,ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם?' ואלו הן: גלות, כשדים וישמעאלים'', ויצר
הערות
- 1. בחוקותי שם בפי' הכתוב (פרשתנו שם) והפיצך ה' בכל העמים), עיי"ש בארוכה.
- 6. ראה בארוכה אברבנאל ועקידה שם. ומפרטים בפרטיות גלות בנ"י כל משך הזמן.
- 7. ולהעיר מברכות (ה, סע"א. וש"נ): שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין כו'. וראה שם בהסוגיא לפנ"ז.
- 8. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חכ"ג ע' 4 ואילך שכ"ה גם ע"ד הפשט.
- 9. נצבים כט, יב.
- 0. וראה ברכות שם: נאמר ברית במלח .. ונאמר ברית ביסורין דכתיב (פרשתנו כח, סט) אלה דברי הברית מה ברית כו' ממתקת כו' אף ברית האמור ביסורין יסורין ממרקין כו'. וכיו"ב בב"מ.
- 1. סוכה נב, ב.
- 2. כ"ה הגירסא בש"ס. ובע"י: ארבעה הקב"ה מתחרט עליהם על שבראם. ובדק"ס ,,הקב"ה בכל יום שבראם".
- 3. להעיר שכשדים הוא (בעיקר) גלות בבל כידוע (וראה יומא י, א), וישמעאלים בימי גלות הרביעי (ראה רמב"ן הובא ברקנטי (בחוקותי שם):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.