152

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ד

100 לקוטי

א. המילים מיותרות!

כבר פעמים רבות דובר על כך, שרש"י מתרץ בפירושו על התורה כל שאלה העשויה להתעורר בלימוד פשוטו של מקרא, ובמקום שרש"י אינו מוצא הסבר בדרך הפשט לפסוק או למילה מסויימת, הוא אומר ,לא ידעתי"' וכדומה.

לפיכך, כאשר מגיעים לפסוק שמתעורר בו קושי, לכאורה, אך רש"י אינו מתרצו, הרי זאת הוכחה, שלפי הפשט אין זה קושי מלכתחילה, או שהקושי כבר מתורץ לפי פירוש רש"י קודם.

לפי זה נדרש הסבר בפרשתנו. נאמר בפסוק? ,כי יהיה ריב. בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע. והיה אם בן הכות הרשע והפילו...". ולכאורה, המילים ,והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע" הן מיותרות:, כי דבר זה ברור

מאליו, וצריך היה להיות כתוב ,כי יהיה ריב... ושפטום והיה אם בן הכות הרשע...". מדוע, אפוא, אין רש"י מתרץ כאן את יתור הלשון?

על המילים ,והרשיעו את הרשע" ניתן היה להסביר, ולפחות בדוחק, שהן מהוות מעין הקדמה ל,והיה אם בן הכות הרשע". כלומר, התורה אומרת: ,כי יהיה ריב... והרשיעו את הרשע (הרי אם הוא רשע שמגיעות לו מלקות* -) והיה אם בן הכות הרשע - (אז) והפילו...".

אך הסבר זה דחוק ביותר, כי בכל אופן מיותר לומר ,והרשיעו את הרשע", כי מן המילים ,והיה אם בן הכות הרשע" מובן מאליו שזהו מצב של ,והרשיעו את הרשע". ואדרבה: המילים ,והרשיעו את הרשע" עלולות להטעות, כדברי רש"יל, ש,יכול כל המתחייבין בדין לוקין...".

הערות

  1. 1. שיחות
  2. 1. ע"ד פרש"י תולדות כח, ה. ובכ"מ (נסמנו בלקו"ש ח"ה ע' 1 בשוה"ג).
  3. 0. כה, אחב.
  4. 3. ראה פרש"י בפרשתנו לפני זה כב, ח. = וצע"ק לעיל (כד, יט) ,קצירך" מאי קמ"ל.
  5. 5. בספרי עה"פ מפרשו ,,פרט לשקצרוהו גוים". אבל רש"י לא הביאו כי בפשש"מ ידעינן זה מ,,בשדך" (אבל ראה סוטה מה, א בשדך ,,לרבות
  6. 6. שכחת קמה").
  7. 7. ובדוחק (?) י"ל דתרווייהו בעינן (קציר שלך ושדה שלך).
  8. 8. ובדלקמן (כד, כדכא) כי תחבוט זיתך (וראה ספרי שם) כי תבצור כרמך - אין הדין כן (אף שהוא היפך הסברא), או דילפינן מכאן - ואכ"מ
  9. 9. - ורש"י אינו כותב כהנ"ל בפירוש, כי ה" פשטות הלשון.
  10. 4. ראה פרש"י כאן ד"ה והרשיעו.
  11. 65. שבהערה הקודמת.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.