127
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10 לקוטי הפעולות כדי לגלות את הרוצח, הרי זה גופא מכפר עליהם, ומסיר מעליהם% את העוון'9.
[זאת ועוד: הכפרה אינה מתבטאת רק בזה שהם עושים פעולות שונות שיתגלה הרוצח, אלא משום שבכך הם מפרסמים בפירסום גדול כי ,חפץ הזקנים ואנשי הדעת" למצוא את הרוצח ,לנקום ממנו נקמת הנרצח"* - וזה גופא מונע ומשרש אפשרות של רציחה בעתיד, ובמילא זה עצמו מכפר].
ב) לפי הרמב"ן (ויש לומר שזוהי גם דעת הרמב"ם בספר .היד" שם), הכפרה היא מצד הפעולה, ובדומה לענין הקרבנות (שגם עליהם אומר הרמב"ם שם ,וכל הקרבנות כולן מכלל החוקים הן"), שפעולת וכפרת הקרבנות היא מצד מעשה ההקרבה, ובדומה לכך בעגלה ערופה, ש,כפרה נאמר בה כקדשים"%. כלומר: בדיוק כשם שבכל
שופטים ד
הקרבנות זו גזירת המלך, שכל קרבן מכפר על עבירה או עבירות מסויימות, כך גם יש פעולות מסויימות של קרבנות שבחוץ - שעיר המשתלח, פרה אדומה ועגלה ערופה", = שגזירת המלך% היא שגם מעשה זה יכפר*.
ג) לדעת רש"י האומר ,תבוא עגלה בת שנתה..." מיתוסף אופן שלישי - שהכפרה היא לא מצד הפועל או הפעולה בכלל9 - בדוגמת הקרבנות, אלא מצד הנפעל (הנרצח, ועגלה הנערפת) - ,תבא עגלה בת שנתה שלא עשתה פירות ותערף במקום שאינו עושה פירות", משום שהכפרה היא לא רק על מעשה הרציחה של הרוצח, אלא במיוחד על ה,תוכן" המיוחד שבנרצח (ונפעל) ,לכפר על הריגתו של זה שלא
הערות
- 0. ראה משכיל לדוד לפרש"י פרשתנו כא, ח.
- 1. לכאורה זוהי הכוונה במו"נ אף שלא פי' דוה ענין הכפרה. אבל פשיטא דאין כוונתו להוציא הכתוב מפשוטו, דעגלה ערופה באה לכפר. אבל להעיר מבחיי כאן: כפר לעמך ישראל כפר לשון גילוי הוא שיגלה להם הרוצח דאם היו ישראל שבאותו הדור זכאין היתה העגלה הולכת עד בית הרוצח והורגים אותו שם. זהו ונכפר להם הדם כלומר מתגלה להם הרוצח. ואם לא היו זכאין וכו' עורפין אותה שם והכהנים אומרים כפר לשון כפרה כו'.
- 2. חינוך שם ומסיים ע"ז ,וכן מצאתי להרמב"ם ז"ל.
- 3. זבחים ע, ב. וש"נ. רמב"ם הל' רוצח פ"י
- 5. ה"ב. שם ה"ה. הל' אבות הטומאה פ"ג הי"ג. ועוד. ועיין גם מיני תרגומא שם ובפסוק ח. ובכ"מ.
- 4. וראה תוד"ה ותהא (חולין כג, ב): נקט פרה ועגלה ששניהם ענין אחד דשניהם קדשים הנעשים בחוץ ודמו אהדדי כו'. ולהעיר מצפע"נ להל' שחיטה שם.
- 5. ראה מדרש לקח טוב פרשתנו עה"פ. שלאחרי שמפרט טעמים פרטיים בעגלה ערופה שמביאים להתגלות הרוצח, מסיים ,ועוד כי גזירת מלך היתה לכפר על ישראל".
- 6. במאמרי אדה"ז ובסהמ"צ שם: ולכך שניהם שעיר המשתלח ועגלה ערופה לא היו קריבים ע"ג המזבח כי אינן שייכים שם כלל מאחר שאינם באים לכפרה. אבל בסהמ"צ שם בסיום המאמר: ונכפר להם לישראל. וראה הלשון בהגהה בסהמ"צ שם.
- 7. אבל להעיר מחדא"ג מהרש"א סוטה שם שמצרף להטעם בגמ' אמר הקב"ה תבוא עגלה כו' מש"כ הרמב"ם במו"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.
- לקוטי שיחות 26 מאותו ספר חולין כג, א
- לקוטי שיחות 123 מאותו ספר זבחים ע, ב