126

,ואי אפשר על הרוב עם החקירה ויציאת הזקנים והעומדים ולקיחת העגלה שלא ירבו דברי בני אדם, ואולי בפרסום הענין יודע ההורג". ומסיים: ,וחזק זה העניין בהיות המקום אשר תערף בו העגלה שלא יעבד בו ולא יזרע לעולם שבעל הארץ יעשה כל תחבולה ויחקור עד שיודע ההורג כדי שלא תערף העגלה ולא תאסר ארצו עליו לעולם"*.

הרמב"ן* אומר (בנוגע לפרט של .נחל איתן") ש,לפי דעתי יש בו טעם כענין הקרבנות הנעשים בחוץ"ל שעיר המשתלח ופרה אדומה, ולפיכך מנו חכמים עגלה ערופה מכלל החוקים".

וכדברים אלה מצינו גם בספר היד החזקה' של הרמב"ם (בסוף הלכות מעילה), אשר כל השלושה - עגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח - נמנים שם ביחד** בתור חוקים.

5 כ"ה במו"נ שם לפנינו (ובתרגום קאפח - בשינויים קצת). אבל ברמב"ן (ובחיי) הובא באו"א ולכן הקשה עליו. וכבר תירץ בספר הזכרון להריטב"א שנוסחא משובשת נזדמנה לו לרבינו ז"ל (הרמב"ן) - אולי מהעתקת אל-חריזי - ולשון המורה בערבי הוא כבפנים כמו שהעתיק ר' שמואל תבון. ועי' המשך דבריו מה שמקשה כו' ומפרש בדעת הרמב"ם. וראה גם ריטב"א למכות כב. ב ד"ה ופרבי'. חינוך מצוה תקלא. ובהנסמן לעיל הערה 52

6) עה"ת כאן.

7 ובחזקוני כאן: אשר לא יעבד ולא יזרע דוגמא אל ארץ גזרה כי לשניהם פירוש אחד.

8) במפורש - אף שמסיים (כדלקמן בפנים) שכל הקרבנות כולן בכלל החוקים הן.

אמנם, לפי הדרשה שרש"י מביא, ,אמר הקדוש-ברוך-הוא תבוא עגלה... שלא עשתה פירות ותערף... לכפר...", נמצא לכאורה שמצוה זו אינה נכללת בסוג ה,חוקים".

1 שלושה אופנים בגדר הכפרה של עגלה ערופה

ויש לומר, כי שלושה הסברים אלו - הם שלושה אופנים בהם ניתן לפרש את גדר הכפרה של עגלה ערופה*: מצד הפועל, מצד הפעולה בכללותה, מצד הנפעל (ומקומו):

א) לפי הרמב"ם במורה. נבוכים הכפרה היא מצד הפועל: בשעה שוקני העיר הקרובים אל החלל עושים את כל