100

118 לקוטי ובדומה לכך, גם מצד שני: אילו היתה מופיעה המחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל רק לגבי ההודאה ממין הטענה - אי אפשר היה להסיק מכך את שיטת חכמים לגבי תורה ותפלה.

1 ,וחסד לאומים חטאת"

כשם שאנו מוצאים את השיטות של רבן גמליאל ושל חכמים לגבי שני ה/,עמודים"**: של תורה ושל תפלה - כך אנו מוצאים זאת גם לגבי ה,עמוד" השלישיי:, עמוד הצדקה - גמילות חסדים.

בגמרא'3 מובאת מחלוקת לגבי משמעות הפסוק* ,וחסד לאומים חטאת": רבי אליעזר אומר ,וחסד לאומים חטאת, כל צדקה וחסד שאומות (עכו"ם) עושין חטא הוא להן, שאינם עושין אלא להתגדל בו". רבי יהושע אומר ,כל צדקה... חטא הוא להן, שאין עושין אלא כדי שתמשך מלכותן" ורבן גמליאל אומר ,כל צדקה וחסד... חטא הוא להן, שאין עושין אלא להתייהר בו".

ומסביר המהרש"א'* את ההבדל כאן בין ,להתגדל בו" לבין ,,להתייהר בו": המשמעות של ,להתגדל בו" איננה

,לשון גדולה וחשיבות", שהרי זוהי גם המשמעות של ,להתייהר" אלא הכוונה היא ל,גדולה בשנים שיאריכו ימים".

כלומר, ההבדל בין שתי הדרשות הראשונות, של רבי אליעזר ושל רבי יהושע, לבין דרשת רבן גמליאל הוא: לפי הדרשות הראשונות הרי ,חטאת" האומות היא בכך שהם עושים צדקה וחסד רק למען שכר. ואילו לפי רבן גמליאל חטאם הוא בזה, שמעשי החסד

והצדקה שלהם נעשים לצורך ,להתייהר" ומביאים לידי מדה וחטא של גאוה.

ח. .להתייהר" - פגם בעיקר הצדקה

ההסבר לכך הוא:

הקביעה, שצדקה וחסד שעושים הגויים, לא זו בלבד שאינה מצוה, אלא להיפך זוהי חטאת - קביעה זו יכולה להיאמר, כאשר מעשיהם נעשים באופן שיש פגם בחסד ובצדקה שלהם, ואשר משום כך זוהי ,חטאת".

במצות הצדקה יש שני חלקים: א) עצם מעשה הנתינה לעני = סיפוק צרכיו של העני. ב) ,איכות" הנתינה - בסבר פנים יפות. לגלות לעני בשעת הנתינה תחושה של הודהות אתו,