ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לדראהשיחה ב85

85

הצדקה הוא הנתינה, ובסבר פנים יפות הוא "מעלה" נוספת בהנתינה²⁴.

והנה הרמב"ם בהל' מתנות עניים, בביאור מצות הצדקה, כ'²⁵ "מצות עשה ליתן צדקה לעניים כפי מה שראוי לעני אם היתה יד הנותן משגת שנאמר כו'", והולך ומבאר פרטי הדינים בנתינת הצדקה ובפרנסת העניים ואופנם. ואחרי כמה פרקים²⁶ מאריך בביאור גודל מעלת הצדקה, שהיא סימן לצדיק זרע אברהם אבינו²⁷, ואין אדם מעני מן הצדקה²⁸, ואשר נתינתה צ"ל בסבר פנים יפות ובשמחה ומתאונן עמו על צרתו²⁹, והולך ומונה שמונה מעלות בצדקה³⁰. ובמעלות אלו גופא — בב' מעלות האחרונות (הפחותות) כ'³¹ "פחות מזה שיתן לו פחות מן הראוי בסבר פנים יפות. פחות מזה שיתן לו בעצב". הרי מפורש שגם זה (נתינה בעצב) מצות צדקה —

ובפרט שהרמב"ם חילקם לב' פרקים (ובהפסק כמה פרקים), ובפרק הא' כשמבאר גוף המ"ע לא הזכיר ע"ד המעלות באופן נתינתה, אלא כתבן בפרק בפ"ע — הרי שלדעת הרמב"ם, ה"מצות עשה" היא נתינת צדקה לעניים כפי מה שראוי להעניים, היינו דמעשה הנתינה בפועל לפי צורך העני הוא כל גדר המצוה³², אבל אופני נתינתה והנתינה בספ"י הן מעלות (נוספות³³) במצות הצדקה³⁴, ולכן גם כשנותנה בעצב (מפורש בהרמב"ם ד)קיים מצות צדקה³⁵.

הערות

24. להעיר גם מאתוון דאורייתא כלל כג. לקו"ש חכ"ד ע' 100. בסגנון אחר י"ל: אם עיקר מצות צדקה הוא בעיקר מעשה הנותן או מצד המקבל (וראה צפע"נ הל' מת"ע פ"י ה"ד). ולכאורה הנפק"מ בזה (וראה לקמן הערה 38) אם קיים מצות צדקה כשהעני לא רצה לקבל, דבתשובות הרשב"א (ח"א סי"ח) ותשובת ר"י בן פלט (באבודרהם הל' ברכת המצות. ועוד) כתבו בטעם שאין מברכין על מצות צדקה שמא העני לא ירצה לקבל. ובבית הלל ליו"ד סי' רמח (הובא ביד אברהם לשו"ע שם ס"א) דכשהעני לא רצה לקבל יצא מצות צדקה, וכבמשלוח מנות. אבל להעיר שעד"ז השקו"ט במשלוח מנות (ראה רמ"א בשו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ד. פר"ח שם. שו"ת חת"ס או"ח סקצ"ו). ואכ"מ.
25. רפ"ז.
26. בפ"י.
27. ה"א שם.
28. ה"ב.
29. ה"ד.
30. ה"ז ואילך.
31. הי"ג וי"ד.
32. ואף שהרמב"ם לא הביא לענין מצות הצדקה הכתוב ד"נתון תתן"[ednref_37_*] כ"א "פתוח תפתח" (בספר היד שם רפ"ז. וכן במנין המצות (בריש ס' היד) ובספר המצות מ"ע קצה), הרי הרמב"ם אינו מפרש שהכתוב בא בהמשך ללפנ"ז בשייכות לספ"י ונתינה בהרגש הלב. ולהעיר שגם לא הביא דרשת "אפילו מאה (כמה) פעמים". וראה ראשון לציון (להאוה"ח) יו"ד סרמ"ז ס"א, דמחלק כמה פרטים במצות הצדקה: הא' דאפילו מבלי תובעים אותו מצוה על האדם להפריש מממונו לצדקה כו', והב' שאחר שעישר נכסיו ונתן המעשר אם יש עניים מדחיקים ביותר ציותה תורה פתח תפתח נתן תתן אפילו מאה פעמים כו' ויש בזה מ"ע.
33. אבל להעיר מקרית ספר להמבי"ט לרמב"ם שם "שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו וכולן מן התורה כו'".
34. ולהעיר שבפ"י גופא הקדים הרמב"ם (שם ה"ד) השלילה "כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות כו'" לפני החיוב "אלא נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה כו'".
35. "והיינו שצר לו בנתינתו אבל עכ"פ אינו מראה לו פנים זועפות דא"כ לא נחשב בשמונה מעלות דהא הפסיד זכותו" (ש"ך יו"ד סרמ"ט סק"ט). ומשמע דס"ל, דמ"ש הרמב"ם שם ה"ד (ועד"ז בשו"ע שם ס"ג) "כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן לו אלף זהובים אבד זכותו והפסידה", אין זה קיום מצות צדקה. אבל צע"ג — הרי בפועל החי' נפש העני. וראה ברכ"י יו"ד שם. פני דוד להחיד"א פרשתנו אות ייב. ואכ"מ. [edn_37_*] ראה שבועות כה, א. וברמב"ם הל' שמיטה ויובל ספ"ט — הביא הכתוב לענין הלואה. וראה שו"ע אדה"ז (חלק חו"מ) ריש הל' הלואה.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה לקו"ש חל"ד ע' 85
תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז לקו"ש חל"ד ע' 85
תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב לקו"ש חל"ד ע' 85

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.

תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. שבועות כה, סע"א