95
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
112 לקוטי
אלול *
א ,צבור עיקר" או ,שליח צבור עיקר"
לגבי תפלה בצבור - שהיא מהענינים הנעלים ביותר בתפלה' - קיימת מחלוקת בין חכמים לבין רבן גמליאל?: חכמים אומרים ,כשם ששליח צבור חייב, כך כל יחיד ויחיד חייב" - חל חיוב על כל יחיד מבין הצבור להתפלל בעצמו; ,רבן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן".
והגמרא3 מביאה על כך ברייתא': ,אמרו לו לרבן גמליאל; לדבריך למה צבור מתפללין? אמר להם: כדי להסדיר שליח צבור תפלתו (לאפשר לשליח הצבור להתכונן בזמן זה לתפלתה), אמר להם רבן גמליאל: לדבריכם למה שליח צבור יורד לפני התיבה, אמרו לו: כדי להוציא את שאינו בקי, אמר
להם: כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי".
כלומר: לפי חכמים, הרי ,צבור עיקר": התפלה בצבור היא העובדה שהצבור מתפלל יחדיוי, ואילו חזרת הש"ץ הוא רק תקנה כדי להוציא ידי חובה את מי ש,אינו בקי". לעומת זאת, רבן גמליאל סובר ש,שליח צבור עיקר": העיקר בתפלה בצבור היא תפלת הש"ץ, והענין שלפני חזרת הש"ץ מתפלל כל יחיד מן הצבור תפלת לחש בשביל עצמו, הוא תקנה בלבד
הערות
- 1. *) וסיום מס' ראש השנה
- 2. וע"פ הידוע (ראה לקו"ש ח"ט ע' 299. וש" שובהר"ת של) אלול שייך (ובהם נרמזים) כל הג' קוין דתורה תפלה וצדקה, מו"ל הדרן זה שבו מבואר "לשיטתי'" של ר"ג וחכמים בג' קוין אלו.
- 1. ראה ברכות ח, רע"א. רמב"ם הל' תפלה רפ"ח. ובכ"מ. וראה ס' הלקוטים (דא"ח - הצ"צ) ערך צבור. וש"נ.
- 2. משנה סוף ר"ה (לג, ב).
- 3. שם לד, ב.
- 4. תוספתא ר"ה בסופה.
- 6. כהלשון בתוספתא שם: שש"ץ מתקין א"ע.
- 66. לשון הרא"ש ר"ה שם. - אבל בר"ן ר"ה (לד, ב. הובא בתוי"ט סוף ר"ה) מביא מירושלמי (ברכות פ"ג ה"ג) דבתפלה מסתבר שיהא כל אחד מבקש רחמים על עצמו. ולפ"ז מה ש,כל יחיד ויחיד חייב" אינו שייך להמעלה דתפלה בצבור. [והמעלה דתפלה בציבור היא ע"י השמיעה (אח"כ) מהש"ץ (ע"ד המבואר לקמן הערה 23). וראה לקמן הערה 8].
- 7. להעיר מברכות (כא, סע"א) ,התפלל .. ומצא צבור שמתפללין אם יכול לחדש בה דבר יחזור ויתפלל". וראה שם (ריש ע"ב) קס"ד הגמרא ,יחיד לגבי צבור כמאן דלא צלי דמי".
- 8. וצע"ק בלשון הרמב"ם (הל' תפלה פ"ח ה"ד) ,וכיצד היא תפלת הציבור יהי" אחד מתפלל בקול רם והכל שומעים". ומשמע שעיקר ענין של תפלה בציבור הוא תפלת הש"ץ, והרי פסק הרמב"ם כחכמים (שם ה"ט).
- 11. ואולי ס"ל כנ"ל הערה 6 בדעת הר"ן. וראה דברי ירמ" על הרמב"ם שם. ולהעיר מליקוטי שו"ת חת"ס (לונדון תשכ"ה) ס"ג. ועוד. ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.