41
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
00 לקוטי אדמו"ר הזקן* למילים ,אתה הראת לדעת": ,אתה - עצמות אין סוף ברוך הוא, הראת - התגלית, לדעת - שידעו ויכירו אותך".
ויש לומר, שכאשר רש"י מדייק ואומר ,ראו שהוא יחידי", הוא רומז בכך לפירושו הנ"ל של אדמו"ר הזקן - כי המשמעות של יחיד, שנעלית לחלוטין מ,אחד" אשר ייתכן שיש שני לן, ובודאי נעלית מ,ראשון" המחייב קיום של ,שני", קשורה לדרגה של עצמות אין סוף ברוך הוא'י.
וזהו ההסבר לפרטים שצויינו לעיל לגבי אופן ההתגלות:
א) ההתגלות באה באופן של ,הראת" - מאליה, כי בדרגה של עצמות אין מתאים להתבטא בלשון של פעולה, וגילוי העצמות נעשה בדרך ממילאיי.
יום שני,
ואתחנן ג
ב) הענין של ,לדעת" נעשה באופן של ,הראת" - ;ראיה חושית"*, כי אופן הגילוי של דרגת העצמות הוא דוקא אופן של ראיה, ולא הבנה שכלית5.
וכיון שבמתן תורה היה גילוי העצמות", לכן ,כשם שקרע את
המושלים תרצ"א, ובכ"מ, שגם ההתהוות שמצד שם הו" היא בדרך ממילא). וראה גם לשון הרמב"ם בריש הל' יסוה"ת שכל הנמצאים ,לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו" (ראה המשך תרס"ו ע' שמג ואילך. ועיי"ש ע' תסה).
וענין שבדרך ממילא שמצד העצמות הוא לא רק באופן שנמצא הנפעל, אלא גם באופן הכרת הנפעל, היינו באופן שהאדם יודע ורואה את התגלות העצמות. ראה ,הדרן" על הרמב"ם (קה"ת, תשמ"ה - משיחת י"ט כסלו תשל"ה) הערה 112 - בביאור דברי הרמב"ם בחותם ספרו ,ויודעים דברים הסתומים", ולא ,וידעו", כי הידיעה בדברים הסתומים, בבח" אינו מצוי, באה כמו בדרך ממילא. ואכ"מ.
3 ראה המשך תער"ב ע' שכו. שנו. ועוד.
הערות
- 8. סה"מ תש"ד ע' 220. ועד"ז הוא שם ע' 54. ועד"ז ברד"ה אתה הראת תרפ"ט שם ובסה"מ ה'ת"ש ס"ע 146. ובסה"מ ת"ש שם מתחיל בפי' התרגום ,ותרגם את אתחזיתא למדע .. דו האסט זיך באוויזן אז מען זאל דיר וויסן", וממשיך ,והוא כמו שפירש רבנו נ"ע". וכנראה שמפרש גם בתרגום ש,אתה" קאי על הקב"ה. ולכאורה לא כן הוא לפרש"י כנ"ל ס"ד. וכמפורש בספר זכרון. ואכ"מ.
- 9. כמ"ש: יום אחד (ואח"כ) .. שלישי וכו' (בראשית א, ה. ח. יג).
- 0. ראה בהנסמן לקמן הערה 51. ובכ"מ.
- 1. וגם בענין ההתהוות שמצד העצמות נאמר הוא ציוה ונבראו דהיינו עצמותו ומהותו ית' צוה ונבראו ולא שברא .. רק כאלו צוה ונבראו ממילא כו' (תו"א צו, ג. לקו"ת ראה כ, סע"ג. וראה לקו"ת שה"ש יד, ג. ולהעיר מד"ה ע"כ יאמרו
- 2. תניא שם.
- 4. ועפ"ז יומתק מה שבפסוק זה דוקא מודגש ברש"י שהוא ,יינה של תורה"*, כי [בנוסף לזה שבפסוק זה נאמר הענין דאחדות הוי, ,אין עוד מלבדו", שהוא הוא הענין המדובר ומבואר ב,יינה של תורה", רזין דאורייתא בכלל, הרי] ההגבלה וההתחלקות דחלקי התורה שחלקי הפשט רמז ודרוש הם בגילוי וחלק הסוד הוא בהעלם - זהו מצד סדר ההשתלשלות שבתורה, אבל מצד עצמותו ית' שנתגלה במ"ת, שעי"ז נתגלה עצם ומהות התורה, בח יחידה שבתורה, לא קיימת
- 7. *) לא רק שישנה שייכות מיוחדת ביניהם, שלכן חלק הסוד שייך דוקא לחלק הפשט, כמבואר במקומות שבהערה 5. וש"נ. אבל עפ"ז אינו מבואר עדיין מה שרש"י ,איז יינה של תורה".
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 98 לקו"ש חכ"ד ע' 41
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.