36

שיחה ב

ואתחנן ג

א. פירוש רש"י - **נה של תורה

ידועים דברי אדמו"ר הזקן', ש,פירוש רש"י על החומש הוא יינה של תורה", אשר המשמעות של יינה של תורה" היא רזין דאורייתא? פנימיות התורה.

כבר דובר פעמים רבות' על הכלל שקובע רש"י עצמו לגבי פירושו - ,אני לא באתי אלא לפשוטו"* - שאין הוא סותר לכך שגדולי ישראל הצביעו על ה.נפלאות" שבפירוש רש"י על התורה בכל חלקי התורה, הן בחלק ההלכה שבתורה, הן ברמז דרוש וסוד - כי פירוש רש"י הוא בראש ובראשונה פשוטו של מקרא. אלא שב,פשט", שהוא ,של המקרא", - ורק לגביו נאמר - יותר מאשר בחלקים של רמז דרוש וסוד - אין מקרא יוצא מידי פשוטו, כלולים (גנוזים) ענינים נפלאים של כל חלקי התורה.

אך מן ההדגשה שלעיל, וכן מדברי אדמו"ר הזקן - ,פירוש רש"י על החומש הוא יינה של תורה" - מובן, שלגבי יינה של תורה" הרי לא זו בלבד שיש רמזים נסתרים וכדומה בדברי רש"י לגבי רוין

דאורייתא, אלא, שפירוש רש"י ,הוא יינה של תורה", שכל קטע בפירוש רש"י הוא ,לא באתי אלא לפשוטו", ויחד עם זאת הוא ,יינה של תורה".

ובכל אופן, יש קטעים מסויימים בפירוש רש"י על התורה, שבהם רואים בגלוי שהם ,יינה של תורה". ואחד מהם הוא פירוש רש"י בפרשתנו על הפסוק ,אתה הראת לדעת...%

ב ,אתה הראת לדעת"

רש"י מצטט את המילה ,הראת" ואומר ,כתרגומו אתחזיתא", ולאחר מכן הוא ממשיך ואומר .כשנתן הקדושברוך-הוא את התורה פתח להם שבעה רקיעים, וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים וראו שהוא יחיד, לכך נאמר אתה הראת לדעת":.