226
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מדגישה רק את הצעידה קדימה, אלא את ההתרחקות מהמקום הקודם - ,ויסעו מ.." - כנאמר ,נסעה ונלכה"', ,נסעו מזה .. נלכה דותינה", ויסע משה את ישראל מים סוף"!,
ולכן מוצאים במספר פסוקים" את הביטוי .נסע" במשמעות של ,עקר", עצב. וכך משתמשים בתלמוד הירושלמי בביטוי .הסיע דעתו"', במקום ,הסיח דעתו": במושג היסת הדעת הכוונה היא שהאדם נעקר ועוזב את הענין הקודם,
כפי שקובעת ההלכה*' לגבי תפילין, ש,אינו נקרא היסח הדעת אלא שעומד בשחוק או קלות ראש... אבל כשעומד ביראה ומתעסק בצרכיו .. ואין דעתו על התפילין ממש אין זה נקרא היסח הדעת":
כל עוד הוא ,עומד ביראה", למרות ש.אין דעתו על התפילין ממש" הרי
עדיץ לא התנתק ממהות ענין התפילין':, שכוונת הנחתן היא שעבוד המוח והלב'?. רק ,כשעומד בשחוק או קלות ראש" שזהו ההיפך מענין התפילין, הוא מתנתק ממשמעות התפילין'?, וזהו היסח הדעת.
וכאמור לעיל מתבטאים בירושלמי בביטוי ,הסיע דעתו", כי. זוהי משמעותה של נסיעה - התרחקות והתנתקות ממקום מסויים?.
ב כל מסע הוא יציאה ממצרים
זהו ההסבר לפסוק .אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים" - מסעי לשון רבים. אדמו"ר הזקן שואל על כך<: במסע הראשון מרעמסס לסוכות כבר יצאו ישראל מארץ מצרים, וכיצד ניתן לומר שבאמצעות ,מסעי" (לשון רבים) הם ,יצאו מארץ מצרים"? והוא משיב, ש,מצרים" הוא
הערות
- 4. וישלח לג, יב. וברש"י שם: נסע מכאן ונלך.
- 5. וישב לז, יז. וראה רש"י שם: הסיעו עצמן מן האחוה, ועפ"ז הוא לשון ,עקירה", כדלקמן.
- 6. בשלח טו, כב. וברש"י שם: הסיען בעל כרחם.
- 7. ראה שופטים (טז, יד) ,ויסע את היתד" (ובמצודות שם ,עקר"). מ"א ה, לא וברש"י שם. ועוד.
- 8. ראה אנציקלופדי' תלמודית ע' הסח הדעת בתחלתו. וש"נ.
- 9. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס כח. שם סמ"ד, מטור ומג"א שם סק"ב. סידור אדה"ז הל' תפילין. וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך הנחת תפילין סעיף ז וש"נ.
- 7. מסעי א שיחות 7
- 0. ראה בכ"ז לקו"ש חי"ד ע' 152 ואילך.
- 1. שו"ע (ודאדה"ז) או"ח סי' כה ס"ה (יא). סידור שם.
- 2. וי"ל שהם ע"ד ב' המדריגות דהילוך ודילוג, דהילוך הוא למקום (דרגא) שיש לו דרך לגבי מקומו הקודם, שלכן נק' עלי' בסדר והדרגה (לגבי דילוג), משא"כ דילוג הוא עלי' שלא בערך (סה"מ תרע"א שם. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקמא. וראה לקו"ת שה"ש מב, ב) - ע"ד הדילוג שמגביה (כל גופו ו)שני רגליו מן הארץ, דלא כבהילוך (גם הילוך במרוצה) שרגל א' נשאר על הארץ (כמבואר במקומות הנ"ל).
- 3. לקו"ת פרשתנו ד"ה אלה מסעי (פח, ג).
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ג. לקו"ש חכ"ג ע' 226
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.