172
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
בלק ב
א ,וקרקר כל בני שת"
בנבואה האחרונה של בלעם בפרשתנו, כאשר מדובר בעיקר על התקופה שלאחר ביאת המשיח, ,באחרית הימים"! וכלשון הרמב"ן?: .והנבואה הזאת לימות המשיח היא":, שזוהי המשמעות של ,דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל"י, הוא מלך המשיחל - מסיים הכתוב: .ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת".
לגבי המשמעות של ,וקרקר כל בני שת" ישנם, באופן כללי, שני פירושים: א) תרגום אונקלוס מבאר: וישלוט בכל בני אנשא%. ב) אבן
עזרא מפרש: ,כמו מקרקר קיר? והטעם הורס", כלומר, משמעות של הרס וחורבן* וכך מובן גם מתרגום יונתן בן עוזיאל ומתרגום ירושלמי, אשר בתרגומים אלו? מודגש כאן ענין הביטול וההרג של האומות"'.
לכאורה, שני הפירושים חלוקים ביניהם לגבי השאלה אם תשארנה אומות העולם לעתיד לבוא אם לאו.
ותמוה: כיצד ייתכן לומר שלעתיד לבוא ייהרסו וייחרבו ,כל בני שת" - השמדה של כל האומות - והרי יש
הערות
- 1. שיחות 201
- 1. כד, יד. בת"א שם ,בסוף יומא". ובתיב"ע ות"י ,בסוף עקב יומיא".
- 2. עה"ת שם.
- 3. וראה רמב"ם הל' מלכים רפי"א ובלח"מ שם. באברבנאל כאן, וכן באוה"ח פסוק יז ד,כל הנבואה במלך המשיח נאמרה" (אלא שמחלק הפסוקים לב' האופנים ד,,בעתה" ו,אחישנה").
- 4. בד, יז.
- 6. ראה רמב"ן, אברבנאל ואוה"ח שם. וראה ירושלמי תענית פ"ד ה"ה. דב"ר פ"א, כ. תרגומים עה"פ. וברמב"ם שם מפרש דרך כוכב מיעקב על דוד וקם שבט מישראל על משיח. ועד"ז מפרש תחלת הכתוב ,אראנו גו'" וסיומו ,ומחץ גו". וכן הפסוק שלאח"ז. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 303 ואילך (וראה גם שם ע' 296 הערה 8
- 6. וכ"ה לפי הרמב"ם שמביא ע"ז הכתוב (זכרי'
- 8. ט, י) ,ומשלו מים עד ים". ובפרש"י עה"פ ,לי קורה כו'" (וראה לקו"ש חי"ג ע' 89).
- 7. ישעי' בב, ה.
- 8. ועד"ז ברלב"ג כאן ,שיהרוס אותם וירמסם כטעם מקרקר קיר" (וראה שם בסופו התועלת הי"א). וכן באברבנאל כאן. וראה גם רד"ק בספר השרשים ערך קיר, וראה גם שם בע' קרקר (בסיום אות ק). ובספר השרשים לר"י בן ג'נאח (סוף אות ק').
- 09. בתיב"ע כתבו בהמשך למלחמת גוג: וירוקן כל בנוי דשת משירייתי" דגוג דעתידין למסדרא סדרי קרבא בישראל ויפלו פגריהן כולהון קדמוי ובת"י: וירוקן וישיצי כל בני מדינחא.
- 0. ועד"ז מצינו ב' פירושים בהפסוק שלאח"ז (כד, יח) ,והי' אדום ירשה והי" ירשה שעיר אויביו" - אם הוא מלשון ירושה (כפי' הת"א, וכמפורש ברד"ק בס' השרשים ע' ירש. וכ"ה לפי הרמב"ם הל' מלכים שם); או מלשון תריכין (כתיב"ע כאן) - גירושין, או השמדה וכליון (ראה ספר השרשים לר"י בן ג'נאח ערך ירש. ת"י כאן. וראה ראב"ע כאן ,מגזרת ואם לא תורישו" (מסעי לג, נה)).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.