89

השמש או הירח, ולא כוכב: ואדרבה, כוכבים הרי הם רק צבא" ושל .המאור הקטן" -- הירח)

ולכן מוכרח רשיי לומר שדרך כוכב פירושו +יקום מזל", וממשיך בנבואתו להסביר מהו ענינו של ה,מזל" -- +וקם שבט מלך רודה ומושל"; אולם אין הוכחה מכתוב זה לאיזה מלך הוא מתכוון -- ולכן גם רש"י לא פירש בו מי הוא ה,מלך. רודה", עד שאמר הכתוב ,ומחץ פאתי מואב" דמזה מוכיח רש"י ש,זה דוד שנא' בו יי השכב אותם ארצה כו'" ז. א. שכל הענין ,דרך כוכב גו' וקם שבט גן"* הנאמר לפנ"ז מוסב על זמנו של דוד וע'"ד מלכותו.

ועפי"ז מובן ג"כ בנוגע להמשך הכתובים שלאח"ז, שכל כמה שאין לנו הכרח מקרא שהמדובר הוא במלך אחר, הרי בפשטות מסתבר שעדיין מדובר באותו המלך דלעיל -- דוד.

ולכן פרש'י ,וקרקר" לשון קורה (נוקב :י) כו':

בפירוש תיבת ,וקרקר" י"ל ב' פירושים: א) מלשון הריסה:י כמו ,מקרקר קיר*יי; ב) מלשון קורה (נוקב) -- כפרש"י. דלפי' הא' היינו הירוס והשמדה לגמרי, ולפי' חב' (כפרש"י) אי"ז הרס של השמדה, אלא קלקול של

0) ואה פרש"י (בראשית שם, ט): הרבה צבאי' להפיס דעתה.

1 ש"ב ח, בי

2) שפתי חכמים כאן. וראה דקדוקי רש"י כאן

3) וכפי" הראב"ע ועוד.

4 ישעי' כב, ה,

בלקץב

9.=>

ניקוב והוצאת דבר ממקומו הנכון 5. ומכיון שרש"י מפרש דקאי על דוד, לכן מפרש וקרקר מלשון קורה, היות ודוד לא נצח את האומות באופן שהשמיד את כל בני שת, כ"א רק ע"ד ,קורה* ונוקב בלבד.

ד אמנם הרמב"ם המפרש ש,דרך כוכב מיעקב" קאי על מלך שיקום

. מיעקב -- לשיטתי' אזיל :

כתב הרמב"ם **: ,כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודיעה והשכל הם כו' ודעת הכוכבים כו' וגדולה מדעת בנ"א". ומכיון שהם למע' מכללות בנ"א בשכלם ובדעתם, לכן מפרש ,דרך כוכב" על המרומם ומנושא מבני אדם -- המלך; ו,כוכב מיעקב" היינו מלך בישראל, ומעתה מה שאמר הכתוב לאח"ז ,וקם שבט מישראלל", שקאי בודאי (כמשמעותו של ,שבט" -- מלך רודה) על מלך בישראל, אין כוונתו לאותו המלך המרומז ב;כוכב" (דא"כ אי"ז אלא כפל לשון ממש), אלא ש(ב' חלקי) הכתוב מיירי בשני מלכים, דוד ומשיח, שהם ,שני משיחים". והטעם שנקט דוקא ב' מלכים אלו, והשייכות ביניהם, מובן ע"פ ל' הד רמב"ם 'י: +מלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה* -- והיינו שניבא על כללות תקומתם וישועתם העתידה

5 ע"ד הדוגמא שבפרש"י ,מקבת בור נקבתם" (ישעי' נא, א) שבחפירת בור אין העפר ,נשמד", כ"א רק שמוציאים אותו ממקומו,

אלא שעי"ז נעשה חור וחסרון במקום ההוא,

6 הל' יסוה"ת פ"ג, ה"ט.

ז3) הל' מלכים שם.