124

ג. ,נסמכה" או .נאמרה... סמוך"

על הדיוק בלשונו של רש"י באומרו .בא הכתוב ונתן..." אפשר לומר, שהוא קשור להבדל נוסף בלשונו של רש"י בפירושו לעומת הניסוח בספרי:

בספרי מסיימים ואומרים ,לכך נאמרה פרשה זו סמוך לקרח", ואילו רש"י משנה מן הנאמר בספרי ואומר ,ולכך נסמכה פרשה זו לכאן".

ההבדל הפשוט בין שני ביטויים אלו, ,נאמרה" ו,נסמכה", הוא: המשמעות של ,נאמרה פרשה זו סמוך לקרח" היא, שהפרשה נאמרה בסמיכות למאורע של קרח. ואילו המשמעות של ,נסמכה .. לכאן" היא, שהפרשה נסמכה בתורה?': היא נכתבה בתורה במקום זה, אך נאמרה לפני כן או אחרי כן.

וכיון שרש"י סובר שפרשה זו רק ,נסמכה .. לכאן", לכן הוא מדייק בלשונו ואומר ,בא הכתוב ונתן לו... "יו - כי עצם ההוראה על מתנות כהונה, המופיעה בפרשה, לא נאמרה בסמוך למעשה קרח, אלא התורה (,כתוב") הסמיכה פרשה זו לכאן, כדי ללמד שנתינת מתנות הכהונה בברית מלח עולם מבטלת את אפשרות הערעור על הכהונה.

אך עדיין אין מובן - עצם שינוי זה טעון הסבר: מנין לומד רש"י בפשוטו של מקרא את החידוש, שפרשה זו לא נאמרה בסמוך למעשה קרח, כנאמר בספרי, אלא רק ,נסמכה .. לכאן"?

ד. כ"ד מתנות כהונה בשלמות - כאן, או מאוחר *ותר

לכאורה ניתן היה לומר, שההסבר לכך כרוך בהבדל נוסף בין הספרי לבין פירוש רש"י. וכדי להבין זאת יש להקדים:

מפשטות לשון הפסוק* ,כל תרומות הקדשים... נתתי לך... לחק עולם ברית מלח... " מובן, שדברים אלו אינם אמורים על חלק בלבד, אלא על כל מתנות הכהונה. וגם מתוכן הענין מובן כך - כי אין הגיון לחלק בין מתנות הכהונה, שרק חלק מהן ניתנו כ,ברית מלח עולם".

ולפי זה יוצא, שכאשר נאמרה הפרשה, כבר נצטוו לפני כן על כל כ"ד מתנות הכהונה, ולפי זה אומרת התורה, ש,כל תרומות הקדשים... נתתי לך... ברית מלח עולם".

וההבדל בין ספרי לבין רש"י הוא: על הפסוק'' ,כל חלב יצהר... ראשיתם אשר יתנו לה' לך נתתים", נאמר בספרי ,ראשיתם - זו ראשית הגז, אשר יתנו - זה הזרוע והלחיים והקיבה, לה'