7

המעלה הפחותה - חוטב עציך ושואב מימיך וכדומה. ולכן אין מקום, לכאורה, לספור את כולם באופן שווה - באותה חשיבות -

אך בכל זאת נמנה כל יהודי כשווה לאחרים.

ויש לומר שההסבר של צירוף שני ענינים אלו ביחד הוא: ספירת ישראל מצד מעלותיהם הפרטיות איננה רק כדי לגלות את מעלתו של כל יהודי או כל שבט כשלעצמו, אלא להראות כיצד כל המעלות הפרטיות מצטרפות יחדיו לקומה אחת שלימה%.

ובענין זה - שכל מעלה פרטית משלימה את הכלל - אין הבחנה": בדיוק כשם ש,הקומה השלימה" נזקקת למעלת הראש והמוח לצורך שלימותה, כך היא נזקקת למעלת הרגל. ולכן נמנה כל אחד באופן שווה

6) וכמו שהוא בהמנין בפשטות, שלכן לאחרי הפירוט דמנין כל שבט בפ"ע חוזרת התורה ומפרשת הסך הכל דכל פקודי בני ישראל (א, מהדו).

7) ראה לקו"ת ר"פ נצבים. לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 120 ואילך. לקמן ע' 66 ואילך.

במדבר א

כאחד - כי בהשלמת הכלל שווים כולם.

וזהו ההסבר לכך שנשיאי המטות היו צריכים להשתתף במנין כל ישראל, על ידי מינויים = ל,קרואי העדה" ,הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה" - כי במנין של כל שבט בפני עצמו צריך היה להיות מורגש, שאין זה רק מנין נפרד, כמציאות בפני עצמה, אלא גם המנין הפרטי הוא כחלק מהכלל%.

(משיחת ש"פ במדבר תשל"ו)

8 ע"פ המבואר בפנים "ומתק יותר זה שמינוים של הנשיאים כ,קרואי העדה" הי' ע"י נקיבת שמותם - כי בענין ה,שם" מתחברים ב' הענינים (שצ"ל במנין זה): העצם שלמעלה מהתחלקות וכחות הגלוים, עם כחות הגלוים של האדם,

כידוע ב' הקצוות שבענין השם: שייך לעצם האדם שלמעלה מכחות הגלוים (שלכן כשקוראין את האדם בשמו מתעורר מהתעלפותו - ראה ד"ה בעצם היום הזה תש"א פ"א. ד"ה אתה אחד (ועתידין צדיקים) תש"ב. ועוד); ולאידך - כל ענין השם הוא רק בהארת הנשמה המלובשת בגוף, כי עצם הנשמה למעלה אין צריך לשם (לקו"ת בהר מא, ג).

ויתרה מזה - בפשטות ענינו בכדי שהזולת יוכל לקראו.

)5 2