6
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
חשיבות, לכאורה, שהנשיאים יהיו קשורים לכל העדה?
מנין זה - גילוי המעלות הפרטיות של כל יהודי
ההסבר לכך הוא:
המנין הוא, כלשון רש"י<, כדי ,להודיע חבתן...", הוא מבטא את החיבה של ישראל. כפי שמבאר השל"הא, שעל ידי המנין נעשים ישראל לדבר חשוב - דבר שבמנין - ולפיכך אינו בטל'*.
ובכך יש שתי אפשרויות 3
המנינים הקודמים, שבהם ספרו את כל ישראל ככלל אחד, בלי החלוקה לשבטים - באו ,להודיע" ולגלות את מעלתם וחיבתם של ישראל הנעלים מהתחלקות. זוהי המעלה של כל יהודי מצד עצם הנשמה, שבה אין הבדל בין יהודי אחד לזולתו.
המנין שבפרשתנו? בא לגלות, ,להודיע", גם את המעלות הפרטיות
של ישראל, שבכך יש הבחנה ביניהם, ואין דומות מעלותיו הפרטיות של יהודי אחד למעלותיו הפרטיות של רעהו.
ולכן מנו כאן גם כל שבט בנפרד, כי שנים עשר השבטים היו שונים זה מזה בדרך חייהם, לימוד התורה, פרנסתם וכדומה - כפי שרואים בברכת יעקב, כפירוש רש"י שם, שמכך מובן שהיו שונים גם בעבודת ה', ובאופן כללי - אלה הן שתים עשרה דרכים כלליות בעבודת ה' שבהם נחלקים כל ישראל% (,ראובן" - עבודה של ,ראו", ראיה, .שמעון" - שמיעה, וכדומה).
יא. המעלה הפרטית משלימה את הכלל
למרות זאת נמנה גם במנין זה כל יהודי כאחד - לא יותר ולא פחות. ומכך רואים (כאמור מספר פעמים5), שבמנין יש פרט שבו כולם זהים, למרות שהם נחלקים ונספרים למשפחותם לבית אבותם.
יוצא מכך, שיש כאן דבר והיפוכו: בלי להתחשב בכך שהמנין קשור למעלותיהם הפרטיות של ישראל
- שבכך יש דרגות שונות: מל שמעלתו גבוהה יותר, כגון: ראשיכם שבטיכם וכדומה, חשוב יותר מבעל
הערות
- 8. ריש פרשתנו.
- 9. שמז, סע"א ואילך. נת' בד"ה צהר תעשה תרע"ג (בהמשך תער"ב). לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 1 ואילך.
- 0. ביצה ג, ב. וש"נ שו"ע יו"ד סק"י ס"א. שו"ע אדה"ז או"ח סתמ"ז ס"כ.
- 1. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 3 ואילך.
- 2. וי"ל שכאן גופא (וכן בפ' פנחס) היו ב' מנינים: כל שבט בפ"ע, צירוף כולם יחד. ובפרט ע"פ פי' האריז"ל בלקוטי תורה בפרשתנו בפי' מש"כ בני נפתלי (ולא ,,לבני" כבהשאר).
- 6. במדבר א שיחות 0
- 3. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 11. לקו"ש ח"י ע' 97 ואילך. וש"נ.
- 4. תו"א ר"פ ויחי. ובכ"מ.
- 5. ראה לקו"ש ח"ח שם. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.