163

לשעבוד מלכיות", ו,כלי3 מה שנוגע לדתנו .. תורה ומצוות ומנהגי ישראל אין לנו, היהודים, מי שיכפה את דעתו עלינו".

,דינא דמלכותא דינא"*, ואל תתגרה בגוי קטן"* - אך כאשר נוגע הדבר ליהדות, הרי היהודי הוא ,(עבד מלך) מלך", ואדרבה: לא זו בלבד שיש לו תוקף כשל מלך, אלא יותר מכך - אסור לו למחול על כבודו'י, כי אין זה כבודו שלו, אלא כבוד המלכות - של מלך מלכי המלכים הקדוש-ברוך-הוא,

האומר ,ושכנתי בתוכם"*, נפשו האלקית שהיא חלק אלוקה ממש, חלק מן העצם.

זי חקיקה - חלק מן הדבר הנחקק

לפי כל האמור לעיל יובן גם הקשר בין .בהר" לבין ,בחוקותי": שני הכיוונים בעבודה הרוחנית, המתבטאים בשמות אלו, ,בהר" - תוקף והתנשאות, ו/,בחוקותי" - התבטלות, אינם סותרים זה לזה, אלא להיפך: האחד הוא תוצאה של האחר:

כאמור לפני כן, הרי ההתנשאות המובעת בשם ,בהר" היא תוצאה של

התבטלות אמיתית, התבטלות שאינה מאפשרת כלל מחשבה על מציאות עצמאית, כך שמלכתחילה אין ספק שהעבד הוא מציאות האדון. והתבטלות זו מתבטאת ב,בחוקותי", בקיום המצוות באופן של .חוקים":

אדמו"ר הזקן* מסביר שהמילה .בחוקותי" היא גם מלשון חקיקה (חריטה). היחוד של אותיות חקוקות הוא בכך, שלא זו בלבד שהאותיות מתאחדות עם הדבר שעליו הן נחקקות

- כי מעלה זו קיימת גם באותיות כתובות בנוסף לקלף -

אלא שאותיות אלו אינן מציאות בפני עצמן כלל, וכל מציאותן היא רק מציאות הדבר שעליו הן נחקקות,

כשם שכל מציאותה של האות ,אל"ף" וכדומה החקוקה על לוחות האבן, היא המציאות של האבן של הלוחות.

וזהו הדיוק בשם ,חוקים", אפילו לעומת ,גזירות" וכדומה: משמעות המילה ,גזירה" היא, שקיום המצוות נעשה מתוך הכרח, האדם צריך לכוף את עצמו ולבצע מעשה הנוגד את הבנתן.

אך השם ,חוקה" - שהוא גם מלשון חקיקה - מראה, שאין שום כפיה בקיום המצוה. האדם מתבטל לחלוטין כלפי