144

12 לקוטי למרות זאת, במצב שאי אפשר

להקריב קרבנות, לפי התורה, חלים יום

טוב וקדושת יום טוב וכו' מן התורה.

יתירה מכך אנו רואים שיש מצוות שניתנו מלכתחילה באופן שיש בהן שתי תקופות: בזמן אחד קיימת המצוה בשלימותה, לכל פרטיה, ובזמן אחר, אין בה שלימות. ולדוגמא - יום טוב וחול המועד שלו. חול המועד הוא חלק של יום טוב, ונכלל ב;,מועדים לשמחה", ומשום כך חלה בו חובת השמחה מן התורה*'.

אך למרות זאת אין הדבר דומה לימי החג עצמו שאז זהו יום טוב בשלימות, בכל הפרטים.

ד. שלימות ספירת העומר - כבשפסח חל בשבת

לפי זה ניתן להבין לגבי מצות ספירת העומר:

למרות שמצוה לספור ,ממחרת יום טוב', בכל זאת אומרת תורה ,וספרתם לכם ממחרת השבת", משום שכאשר חל יום טוב של פסח ביום השבת עצמו ומתחילים לספור גם ,ממחרת יום השבת" הרי יש בכך, לפי מאמר חז"ל, שלימות רבה יותר בענין הספירה, כדלהלן בסעיף ה'.

כלומר, מצות ספירת העומר נקבעה מלכתחילה בשני אופנים: עצם מצות הספירה - מה שמעכב בדיעבד ומוכרח להיות בכל ספירה -

בחר א

היא הספירה .ממחרת יום טוב". אך לפעמים, כאשר פסח חל ביום השבת, מצות ספירת העומר מושלמת יותר.

ולפיכך נאמר בתורה שבכתב ,ממחרת השבת", משום שזהו המצוה בכל שלימותה.

ה. השלימות של תמימות

ההוכחה וההסבר לכך יובנו באמצעות מדרש תמוה על הפסוק ,וספרתם לכם ממחרת השבת", וזו לשון המדרשל:

,כתיב שבע שבתות תמימות תהיינה. אימתי הן תמימות בזמן שאין ישוע ושכניה ביניהם". ומבארים המפרשים"', שהכוונה היא למצב שבו סופרים ממחרת השבת כפשוטו, החל מיום ראשון.

ובמדרש מובא סימן לכך שפסח חל בשבת" - כאשר משמרות הכהנים ישוע ושכניה לא עבדו כלל במקדש בין פסח לעצרת.

כאשר מתחילים לספור במוצאי שבת