128
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הפסח נאמר ,זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים"5, ומשום כך - ,וחגותם אותו חג לה' לדורותיכם", כדלעיל, שהזכירה ביום של יציאת מצרים, קובעת זמן זה לחג.
אך לא כן לגבי שבת ושבועות. ובעיקר -
לגבי חג הסוכות אומרת התורה* ,למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". כלומר, למרות שאין זה הזמן של הישיבה בסוכה בעת יציאת מצרים, והתורה אינה מזכירה את הטעם מיד כאשר מוזכר ציווי החג בתחילת הפרשה, אלא על המצוה ,בסוכות תשבו שבעת ימים", ואדרבה, מצות הישיבה בסוכה אינה חלה בזמן יציאת מצרים, בימי האביב, כפי שמוסבר ב,,טור"?*.
4 הקשר בין מהות החג לבין פרטיו
לפי זה מובן, שהציוויים והפרטים בקשר לחג, המופיעים בתחילת הפרשה - ,ביום הראשון מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו, שבעת ימים תקריבו אשה לה'..." - אינם ענינים נפרדים, שאין להם שום קשר לחובת הישיבה בסוכה,
אמור ג שיחות 156
אלא להיפך - המהות של חג הסוכות מתאימה וחלה גם לגביהם.
ולעומת זאת חג הפסח הוא חג בפני עצמו, בנפרד ממצותיו, ולכן כל עניניו - היותו ,מקרא קודש", הציווי ,כל מלאכה לא תעשו", והקרבת הקרבנות במשך שבעת ימי החג - אינם קשורים למצוות שבו*, אלא לעצם החג.
ח. נטילת לולב בסוכה - שלמות .שם המצוה"
לפי האמור לעיל מובן גם לגבי קיום המצוה של ישיבה בסוכה ולגבי הקשר
הערות
- 3. בא יג, ג. ובכ"מ בהפרשה. וראה רמב"ם הל' חו"מ רפ"ז.
- 4. פרשתנו כג, מג.
- 5. או"ח סתרכ"ה. וראה בארוכה ב"י וב"ח שם. ולהעיר שגם רש"י בפי' פרשתנו עה"פ סתם ,ענני כבוד" (ראה מפרשי רש"י). וראה שו"ע אדה"ז שם.
- 6. וכמודגש בהדין (שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"א ס"ג, ממג"א וח"י שם) ד,מי שנמשכה סעודתו במוצאי יו"ט האחרון ש"פ עד לאחר צאת הכוכבים מותר לאכול חמץ בסעודה", ד,אכילת חמץ (ש)אינו תלוי כלל בקדושת היום"*. וראה לעיל ע' 40,
- 5. *) ועפ"ז צ"ל שמ"ש אדה"ז בס" תלב ס"ג (מהרא"ש פסחים פ"א סיו"ד. ועוד): ולמה אין מברכין שהחיינו קודם הבדיקה לפי שמצוה זו היא לצורך הרגל לתקן הבית ולבער החמץ מתוכו לצורך המועד לפיכך היא נפטרת בברכת שהחיינו שמברכין ברגל בקידוש לילה - אין הכוונה ב,לצורך הרגל", ,,לצורך המועד" לקדושת המועד, כ"א הזמן דהרגל. ולהעיר שמשנה שם מלשון הרא"ש שם ש,סמיכנן לי' אזמן דרגל מידי דהוה אעושה סוכה ולולב לעצמו דמחויב לברך שהחיינו בעשייתו אלא סמיכנן לי' אזמן דרגל" (וכ"כ אדה"ז בעצמו בסי" תרמא סוס"א לענין סוכה ,,לפי שאנו סומכין על ברכת שהחיינו שאומרים בקידוש היום כו" וברכה אחת עולה לכאן ולכאן") וכותב ,לפיכך היא נפטרת כו'". וראה ב"ח שם סי תלב. ט"ז שם סוסק"ב. ואכ"מ.
מצוטט ב־3 עמודים
- שולחן ערוך ג לקו"ש חכ"ב ע' 128
- שולחן ערוך א לקו"ש חכ"ב ע' 128
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרמא שאין מברכין שהחיינו על עשיית הסוכה לקוטי שיחות חכ"ב ע' 128
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.