126

א) על חג המצות נאמר ,ובחמשה עשר יום לחודש הזה חג המצות לה'", השם חג המצות אינו נאמר על כל שבעת ימי החג?י. ואילו לגבי חג הסוכות נאמר - ,,חג הסוכות שבעת ימים לה'"**.

ב) מצד שני - לגבי חג המצות ממשיכה התורה ואומרת מיד ,שבעת ימים מצות תאכלו", ואילו לגבי חג הסוכות נאמרת המצוה ,בסוכות תשבו שבעת ימים" רק בסיום הפרשה, ולא בסמוך להזכרת שם החג.

ויש לומר, שניתן להסביר הבדלים אלו באמצעות הבדל נוסף שאנו מוצאים בין שני חגים אלן:

חג המצות נקרא בלשון חז"ל, וכן בלשון הנפוצה במנהג ישראלי* גם בשם אחר - חג הפסח. ואילו לגבי חג הסוכות אין אנו מוצאים שהוא נקרא בשם אחרל5.

2) ועד"ז בפינחס (כח, יז): בחמשה עשר יום לחודש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל. ובמשפטים (כג, טו) ,את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות". ועד"ז בתשא (לד, יח). אבל לא נאמר ,חג המצות שבעת ימים". וגם בנ"ך (דה"ב ל, כא. ועד"ז שם לה, יז. עזרא ו, כב) לא נאמר על עצם שם החג כ"א על עשיית בנ"י - ,ויעשו בנ"י גו' את חג המצות שבעת ימים בשמחה גו'".

3 ועד"ז בראה (טז, יג): חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים.

4) כל השבעה (שמונה) ימים, ולא רק יום י"ד וט"ו ניסן שנק' פסח גם בתושב"כ (ראה השקו"ט כו' בס' המועדים בהלכה להרש"י זוין ע' רטו ואילך). וראה הגש"פ קה"ת (תשל"ט) ע' תפד בהערות.

5) מלבד השמות ע"ש מועדים התבואה (בחיי משפטים כג, יז): מועד חודש האביב, חג הקציר,

אמור ג שיחות -

הוא מכונה באותו שם גם בדברי חז"ל% ובמנהג ישראל.

מכל האמור לעיל מובן, שמהותו של חג הפסח אינה מתבטאת כולה בהיותו חג המצות. ואילו לגבי חג הסוכות הרי שם זה, ענין הסוכות, מבטא את מהותו העיקרית של החג.

ולפיכך, כאשר אומרת התורה ,בחמשה עשר יום לחודש הזה חג המצות לה'", מבאר מיד הפסוק ,שבעת ימים מצות תאכלו", שרק משום פרט זה, של אכילת מצה, נקרא החג בשם ,חג המצות", ולא משום שזוהי המהות של כל שבעת הימים שבו":. ואילו לגבי חמשה עשר יום לחודש השביעי נאמר ,,חג הסוכות שבעת ימים לה'" - זוהי משמעותם ומהותם של כל שבעת ימי החג.

ומסיבה זו אין מופיע הציווי ,בסוכות תשבו שבעת ימים" מיד לאחר השם ,חג הסוכות", כדלעיל, כי אז היו עלולים לחשוב, כבחג המצות, שחג זה נקרא בשם