123
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
120 לקוטי
החג?' ועניניוי'. יותר מכך: כיון שזהו שמו של החג, הרי מובן, שהוא מבטא את מהות החג*!, כפי שכל שם מביע את מהות הדבר.
אך לפי זה יש להבין: א) מדוע אין התורה מדגישה בציווי ,בסוכות תשבו שבעת ימים", באופן
אמור גב
כלשהו, ואפילו לא על ידי אמירתה ,בסוכות תשבו בשבעת הימים", שיש לדעת שמדובר על אותם שבעת ימי החג המוזכרים לפני כן?
ב) מדוע לא נאמר ,שבעת ימים תשבו בסוכות" מיד בתחילת הפרשה, בהמשך לנאמר ,,בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות"; ובמיוחד שכך כתוב בתורה לפני כן בחג הראשון: ,,בחמשה5 עשר יום לחודש הזה חג המצות לה' שבעת ימים מצות תאכלו"', ורק לאחר מכן מופיעים הענינים של ,מקרא קודש", של איסור מלאכה, ושל הקרבת הקרבנות שבעת ימים?
ג. יש קשר בין מצות סוכה לבין מצות נטילת. ד' מינים
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הקשר, בדרך הנגלה, בין מצות סוכה לבין מצות נטילת לולב. אמנם, גם נטילת לולב מוזכרת בפרשה בנפרד מחג הסוכות, אך בכל זאת התורה מקשרת מצוה זו עם ,חג ה' שבעת ימים", שלא כבמצות סוכה, כדלעיל: אדמו"ר הזקן אומר בסידורו",
5 כג, ו.
7 ,דיני הלולב" (לפני הלל).
הערות
- 2. ראה תוד"ה נכנס (סוכה מו, א), רא"ש ור"ן שם (הובאו בב"י או"ח סו"ס תרמא) דכיון דסוכה מחמת חג קאתיא* סברא הוא דזמן דידה כו' פטור הוא אף בחג. וראה רמ"א שם. ולהעיר מדעת הב"ח (בתשובה סקל"ב, הובא בבאה"ט שם סק"ב) גם להיפך דאם בירך על התג פוטר לזמן לסוכה**. וראה נ"כ השו"ע שם. לקמן הערה 42.
- 2. ולהעיר מלשון הרמב"ם בסהמ"צ (מ"ע קסח) שמדגיש השייכות דסוכה להחג: שצוונו לישב בסוכה שבעת ימים בימי החג (ובהעתקת קאפח: בכל ימי החג). ובהמצות בספר היד (כבהכותרת להלכות שופר וסוכה ולולב): לישב בסוכה כל שבעת ימי החג (ועד"ז כתב בלולב שם: ליטול לולב במקדש כל שבעת ימי החג). וכ"כ שם בפנים ההלכות (פ"ו ה"ז): אכילה בלילי יו"ט הראשון בסוכה חובה.
- 3. ראה לשון הר"ש משאנץ בפי' לתו"כ שם בסופו: וסוכה ולולב חג אחד הוא. ועד"ז בפ" הראב"ד שם: ולולב וסוכה חג הוא להם.
- 4. ראה לקמן הערה 42.
- 5. *) כ"ה בתוס' ותוס' הרא"ש ור"ן שם. וברא"ש לפנינו: דכיון דסוכה מחמת חג עשה. וראה שוה"ג הבא.
- 6. **) אלא שעיקר סברת הב"ח שם היא: כיון דשעת מצוותו הוא וכוונתו לברך גם אסוכה שוב א"צ לברך עוד. ומביא ראי' מדעת התוס' והרא"ש. ולאחרי שמעתיק דברי התוס' מפרש: מאחר דכוונתו בשעת הברכה הי" גם על החג משום דסוכה מחמת חג קאתי זמן דידה. א"כ כ"ש בנ"ד כר. ע"ש. ואכ"מ. וראה לקמן שוה"ג להערה 42.
- 6. ע"ד הפשט ראה מלבי"ם כאן: שהוצרך להניח הודעת הלכות הסוכה שהם מרובים עד לבסוף. משא"כ ענין המצה ופרטי' נתבאר כבר בפ' בא. אבל עדיין צ"ע, דהפרטים כל האזרח בישראל גו' למען ידעו דורותיכם גו' הי" אפשר להניח לבסוף, ולכתוב בתחלת הפרשה ,בסוכות תשבו שבעת ימים", כבמצה.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 400 לקו"ש חכ"ב ע' 123
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.