108
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
120 לקוטי של תבואות השדה, אלא נטיעות הכרםי, כהתחלת העניןף: ונטעתם כל עץ מאכל - גם אז צריך היה רש"י לומר בקצרה ,,לברך לכם הפירות", או ,הנטיעות". מה פשר כפל הלשון ,פירות הנטיעות"?
. דברה תורה כנגד יצר הרע...
לאחר מכן ממשיך רש"י ואומר: ,היה רבי עקיבא אומר דברה תורה כנגד יצר הרע, שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר להוסיף לכם תבואתו".
לשם מה מביא רש"י את מאמרו של רבי עקיבא?
יש המפרשים!, שבכך מתרץ רש"י מדוע מופיע השכר לאחר ,ובשנה החמישית תאכלו..." ולא לפני כן כשכתובה שמירת המצוה, שעליה ניתן השכר - ולכן מביא רש"י את מאמרו של רבי עקיבא"', שהשכר ניתן משום ש,ארבע שנים אני מצטער בו חנם" - שהאדם נמנע מלאכול את הפירות עד השנה החמישית'", ,והכי קאמר? מה
7 ראה רש"י בהר כה, כ. וראה גם רד"ק כאן.
8 יט, כג.
9 משכיל לדוד.
0 תו"כ עה"פ.
1) כלשון רש"י (מתו"כ) ,,ארבע שנים אני מצטער בו חנם". ולכאורה צ"ע שהרי בשנה הרביעית מותר לאכול הפירות בירושלים וא"כ אינו ,מצטער .. חנם"?
ומתורץ ע"פ פרש"י בפסוק שלפנ"ז ,מה מע"ש אינו נאכל כו' אלא בפדיון אף זה כן", שמזה מובן שפירות רבעי אינם שלו כ"א מה שמשולחן גבוה
קדושים ג
שתאכלוהו בחמישית בלבד, ולא... יהיה להוסיף".
אך פירוש זה אינו ברור כל כך, כי העובדה ששכר המצוה אינו מופיע לפני כן אינה מהווה כלל שאלה לפי פשוטו של מקרא: בדרך כלל, כאשר מפורט בתורה שכר המצוה, הוא מופיע בסוף הענין. וכך בעניננו: בתחילה מציינת התורה את כל פרטי המצוה, כיצד צריך האדם לנהוג בפירותיו - ,שלש שנים .. לא יאכל. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש .. (ורק לאחר מכן) ובשנה חמישית (יכול להיות) תאכלו את פריו", ורק לאחר כל זאת מופיע שכר המצוה, שהקדוש-ברוךהוא נותן בגללה, ,להוסיף לכם תבואתו"?'.
בנוסף לכך יש להבין מדוע מביא רש"י ענין זה עם שמו של בעל המאמר, שהרי, כאמור פעמים רבות, רש"י מציין את שם האומר רק כאשר פרט זה מוסיף להבנת הפירוש.
ויותר מכך: בענין זה עצמו. מדייק רש"י ואומר ,היה רבי עקיבא אומר", שרבי עקיבא היה נוהג לומר מאמר זה תמיד - מה מוסיפה הדגשה זו'': להבנת הענין?
קזכי (וראה גם מפרשי התו"כ כאן שזוהי פלוגתת ריה"ג ורע"ק, שלריה"ג הם ממון בעלים ולרע"ק - ממון גבות).
2) ומש" ,,להוסיף גו'" בסמיכות ל,,תאכל גו" אינה קושיה (כ"כ). כמ"ש בראב"ע כאן ,ורבים כמוהם".
3) ובפרט שבתו"כ (לפנינו) איתא ,,ר' עקיבא אומר".
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 134 לקו"ש חכ"ב ע' 108
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ח לקו"ש חכ"ב ע' 108
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.